סיקור הופעות

אניה, שלמה, פסנתר, סיפור בכרך…

אניה בוקשטיין מארחת את שלמה גרוניך – פסטיבל הפסנתר בת"א. יום חמישי, 19.12.2013, מרכז ענב. מדווח ומצלם – יובל אראל.

אניה בוקשטיין, פעם שלישית גלידה...צילום: יובל אראל
אניה בוקשטיין, פעם שלישית גלידה…צילום: יובל אראל

במהלך השנה החולפת הזדמנתי למספר הופעות של אניה בוקשטיין ושל שלמה גרוניך, כל אחד מהם לחוד, השקת אלבום הבכורה של אניה בתאטרון הבימה, השקת שירי אלבומו החדש של שלמה בפסטיבל שהוקדש ליצירתו בחולון, ערב נשים עם אניה באוזןבר וערב בבארבי עם שלמה גרוניך (אותו לילה עצוב בו נפטר אריק איינשטיין).

המופע המתוכנן של השניים, במסגרתו היתה אניה אמורה לארח את שלמה בפסטיבל הפסנתר, לפני כחודשיים, נדחה, בשל אירוע לב שלקה בו שלמה.

שלמה גרוניך, וירטואוז. צילום: יובל אראל
שלמה גרוניך, וירטואוז. צילום: יובל אראל

אולם חלומות יש להגשים, כך הגיע המועד בו שני היוצרים המבצעים הללו, המגיעים מהשמנת של היצירה המוזיקלית הישראלית, נפגשים. החיבור בין אניה המוכרת כשחקנית קולנוע ותאטרון המככבת בימים אלו במחזמר "צלילי המוזיקה" העורכת בשנה האחרונה סבב הופעות עם שירי אלבום הבכורה שלה לבין שלמה גרוניך, יוצר וירטואוז יוצא דופן ששיריו מלווים את פס הקול של ימי נעורי, הנו חיבור מאתגר מוזיקלית ואף את סקרנותי.

על כן לקחתי את עצמי אמש אל מרכז ענב, שם מעל הגג של גן העיר, צמוד לבניין העירייה, הרחק ממחוזות בתי התרבות, יותר אל מחוזות ישיבות המועצה העירונית, האולם המדופן בעץ, עם האקוסטיקה המצויינת ביותר שיש כאן בעיר, היווה אכסניה מוצלחת למופע שאת רובו אני מכיר ככף ידי, עם שיריה של אניה המוגשים ביד אמונה של שחקנית מקצועית, על כל הניואנסים הקטנים המלווים לפני ואחרי כל שיר, הסיפורים האנקדוטות שכבר למדתי אותם\ן בעל פה, אבל זה היה ממש תענוג, להשתרע על הפרקט בקדמת האולם, מתחת לשורות המושבים, ולצפות במופע כאילו ומוגש לי באופן אישי.

אניה ושלמה, סיפור הפרברים. צילום: יובל אראל
אניה ושלמה, סיפור הפרברים. צילום: יובל אראל

ביקורת חיובית והערכה רבה כבר שפכתי רבות על השניים, כל אחד לחוד, בכתבות הקודמות, אומר רק כי המופע הנוכחי לא נפל במהותו ובערכו מהקודמים, הערך המוסף כאמור היה בחיבור בין שני היוצרים הללו אשר התרחש בשלוש נקודות, בתחילה בשיר "ציור" הלקוח מהאלבום המשותף לגרוניך ולמתי כספי "מאחורי צלילים", לאחר מכן בביצוע לשיר מתוך המחזמר הקלאסי "סיפור הפרברים – Somewhere" וקינוח עם השיר "שבע דקות" מאלבום הבכורה של אניה.

שלמה גרוניך – שירה ופסנתר, אניה בוקשטיין – שירה ופסנתר, גדי פטר – תופים, בס, קסילופון וגיטרה, אדם בן עזרא – בס, קונטרבס, קלרינט וקלידים.

פליי ליסט – אף אחד, ילד קלרינט, אדם בתוך עצמו, בלוז, Fever, אנשי האגו, יום אחד, שיר רוסי, פרפר לבן, אמא הודיעה, ציור (דואט עם שלמה גרוניך), הזמן עובר (שלמה גרוניך לבד) Go (שלמה גרוניך לבד), Somewhere (דואט עם שלמה גרוניך), שבע דקות (דואט עם שלמה גרוניך).

הדרן – קטע של שומן בפסנתר, My Favorite Things, איך זה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: