קליף ריצ'רד בתל אביב

מופע מיוחד לציון 55 שנות קריירה מוזיקלית לסר קליף ריצ'רד, היכל נוקיה תל אביב, 10.07.2013. נכח, נגע בהיסטוריה, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון", עיתון עצמאי ברשת.

אלביס פרסלי או קליף ריצ'רד, מכבי או הפועל, עפרה חזה או ירדנה ארזי, כך ניתן לשייך ולחוש את המרחק הרב שבין שני קוטבים מוזיקלים שחצו מחנות מעריצים משנות השישים והלאה, אז בתחילת הקריירה שלו הוא היווה את התשובה של בריטניה לאלביס פרסלי במשך תקופה ארוכה, וכל שיר שלו שודר ברדיו בסמיכות לשיר של אלביס.

סר קליף ריצ'ארד,  הוא אליל הרוק הראשון שקיבל ממלכת אנגליה את תואר האבירות, מדובר בסוג של פיטר פן, צעיר נצחי. כבר למעלה מחמישה עשורים הוא מופיע, מקליט ומשיק אלבומים, 57 במספר, מהם 134 להיטים שכבשו את מצעדי הפזמונים ברחבי העולם, לבחור הזה יש רומן מיוחד עם ישראל, כבר בשנת 1963 הוא הופיע כאן לראשונה, באולם קולנוע תל אביב, מאז הוא חוזר לא פעם ולא פעמיים לארצנו.

הערצה המקומית לקליף ריצ'רד הונצחה בידי יורם טהר-לב שכתב את מילות השיר "ישנן בנות" – "ישנן בנות ישנן בנות, שמשתגעות ממש על קליף, ולא רוצות הן שום תחליף, רק קליף ביום וקליף בליל, וקליף הוא מלך ישראל…"

אז מה היה לנו הערב? ליל חמישי, קהל מעריצים, רובו בגילאים שבשנות השישים פיזזו במסיבות סלוניות, כך קראו לזה אז..השמנא והסלתא נראו היטב בין האלפים שהשקיעו את מיטב כספם בכרטיסים למופע בהיכל נוקיה, פוליטיקאים רמי מעלה, שועים, כוכבי זמר וותיקים ואנשי הון שלטון רבים רפדו את המושבים שסודרו בשורות מעל הפרקט המכוסה בשטיח אדום. בכלל הקהל מרתק וססגוני, יש כאן אחד שהגיע במיוחד מאילת החוקה, הוא מספר לכתבים כי הוא גאה לאחוז בכל האלבומים, התקליטים והקלטות כולל תקליטורי דיוידי, שהושקו אי פעם בידי קליף. הנה כאן אני רואה אשה די מבוגרת ולבושה בהידור נושאת מוט עם שלט משל הייתה ילדה בהפגנת צדק חברתי, גם זרי פרחים מצאו את מקומם לבמה.

תראו, קליף כבר לא ילד, ליתר דיוק הוא יחגוג בסוף הקיץ את יום הולדתו ה- 73, אבל למה לעניין פעוט כמו גיל וותק לפגוע בחגיגה שלו? אנרגטי לא פחות ממייק ג'אגר, קופצני כמו רקדן משופשף ואדיב כמו שסר בריטי יכול להיות, כך קליף, עולה לבמה כמה דקות לאחר השעה תשע בערב בחליפה כהה ונוצצת, פותח בסדרת שירים מלהיטיו המרובים ומראה לכולם שאצלנו אין רגע דל, לא עומד במקום, לא עוצר לשניה, תזזית אנרגטית מלאה בפוזות של כוכב רוקנ'רול אמיתי, ידיים למעלה, רגליים מעכסות, גו חמקמק ומתפתל, ממש כמו חתול המהדס בין הנגנים על הבמה, משתדל שלא לעצור, להגיע לכל פינות במה, לחלוק עם יותר קהל באגפים מאשר במרכז.

הלהיטים רודפים אחד אחר השני, הנה הוא מבצע את  I Could Easily Fall In Love With You, ורגע אחרי הוא כבר בתקופה אחרת עם Livin' Doll, הוא מזגזג בין התקופות השונות בקריירה ובין הלהיטים הרבים אין ספור, אין במופע הזה סתם שירים, כל אחד מהשירים שבצע כיכב בתקופה זו או אחרת במצעדי הפזמונים, בבריטניה, בישראל וברחבי העולם, כך חולפת לה השעה הראשונה והנה הוא יוצא להפסקה, עניין שכבר נשכח ממני לחלוטין…מתי בפעם האחרונה קיבלנו הפסקה במופע מוזיקה? או בהצגת תאטרון, התרגלנו לינוק באחת מבקבוק חוויה והוויה כאן בארץ, אולי זה הנימוס הבריטי, אולי זה תרגיל מבריק של ההפקה לשלוח חלק מהצופים לרכוש קצת מהמוצע במזנונים ובדוכני התקליטים והמזכרות, אולי סתם הפסקת ריקון שלפוחית למתקשים, קהל לא צעיר במיוחד כבר אמרתי?..

והנה הוא, האביר הבריטי, מגיח בשנית על במה, הפעם הוא בתלבושת אחרת, ג'ינס כחול, חולצה שחורה ובלייזר אדמוני, לכפות רגליו נעלי ספורט אדומות אף הן, הי, זה נראה לי קצת שנות שמונים, אף אחד לא עדכן אותו לגבי התאריך? אבל קליף ממשיך לקפוץ, הוא יורה להיטים אחד אחר השני, הנה כאן אני שומע את Congratulations, ואחר כך אני שומע את Devil Woman, ומיד בהמשך את The Young Ones, קליף מצליח לשלב בין להיטי רחבת הריקודים לבין בלדות בנוסח ריקודי סלואו…

הקהל לא נותר חייב, ההמון מצטרף בשירה, כמעט ואין שיר שלא יודעים את מילותיו, הכל מוכר, הכל בהיר ונהיר, הזדמנות פז, מי יודע מתי תחזור לרגעים כאלו של אושר.

אחרי שעתיים תמימות של שטף להיטים בלתי פוסק, המופע מגיע לסופו, אבל אין סוף מבחינת קליף ללא מדליי מהיר ומלא אנרגיות יחד עם הנגנים וקליף ריצ'ארד האוחז בכח שרשרת להיטי ריקוד משנות השישים המוקדמות, סוף סוף המופע מסתיים ופשוט קשה, קשה לצאת החוצה, רוצים עוד!!

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

ויש גם וידיאו גולשים, הנה פליי ליסט מהסמארטפון של דפנה לנגרמן