מופע הרכב הפיוז'ן המקומי טטרן במועדון האזור, תל אביב, 16.05.2013. נכח, טעם והבין – יובל אראל.
את השם טטרן שמעתי כבר לפני זמן רב, אולם, במירוץ אחר ההופעות הם תמיד היו במרחק נגיעה, בכל הזדמנות שתכננתי להגיע להופעה הקרובה למקום מגורי קפץ משהו אחר ששינה את התוכניות, כך עבר זמן רב ועדיין ביומן מסומן השם טאטרן כמשימה שלא בוצעה…
לפני מספר ימים כשנודע לי על מועד המופע הבא במועדון האיזור עשיתי הכל כדי לשריין את הערב על מנת להגיע למועדון ולצפות בהרכב, את ההילה שנקשרה סביב ההרכב כבר הספקתי לבחון, כתבות פה ושם על המופעים, במועדונים שונים בעיר, מחוצה לה ואף בפסטיבלי האינדי שמינדי למיניהם.
אז ממש כבר הייתי להוט לראות ולשמוע את ההרכב במופע חי, לראות את השלישיה – תמוז דקל עם הגיטרה החשמלית, אופיר בנימינוב וגיטרת הבס ודן מאיו על התופים. כל כך להוט הייתי שלמרות שהרכב המשפחתי לא היה ברשותי הערב הכרחתי את עצמי להמתין לאוטובוס, לרדת בתחנה הקרובה ולשרך דרכי בסמטאות עיר המכוניות שבין בית מעריב לרחוב המסגר בואכה מועדון האיזור.
האיוונט בפייסבוק דיבר על פתיחת דלתות בשעה תשע בערב, תחילת מופע בשעה עשר, עלינה?…לפני התקרבות המחוגים לשעה אחת עשרה לא טרחו חברי ההרכב לצאת מחדר האומנים לאולם הרחב, הקהל שנהר בכמויות, כמויות, שטף את הרחבה לפני הבמה, אחד אחד התיישבו על רצפת הפרקט ברי המזל, האחרים, המאחרים, הסתפקו בעמידה במעברים, צפוף צפוף עד החלק העליון של המועדון סמוך לבר, כן, כבר סיפרו לי שיש להם קהל רב, אותו צברו ובצדק בסבב הופעות ששמען עבר מפה לאוזן, אומרים עליהם שהם תופעה בלתי מוסברת, מניין צמח הבאז הגדול הזה שהצמיח קהילה כה גדולה להרכב כה עלום?
ואז זה החל, שעה לפני חצות, עלו השלושה – תמוז, אופיר ודן על הבמה המעוטרת בשטיח והחלו לעשות את מה שהם יודעים, לנגן, שהרי ההרכב הזה לא בנוי למיקרופונים, אין כאן שירה, נגינה נטו, וכשזה החל, והצלילים והמבנה המוזיקלי זרמו, הבנתי, אמרו את זה קודם, לפני, לפני כמה עשרות שנים, כן, ההשפעות של הפיוז'ן שיצק ג'ון מקלפלין עם תזמורת המהווישנו מתפרצים כעת מחדש, צלילים שכמעט ונעלמו מפאת שפע הקטגוריות והז'אנרים החדשים הצצים מידי יום, הפרייסטייל הבסיסי הכל כך פרוע ונינוח חזר הפעם לקדמת הבמה, ביצועים פתוחים, משוחררים מעכבות, מחוקים, ממחיצות, ואני ממשיך לזהות השפעות הטמונות עמוק בתוך הצלילים, גיבור הגיטרה סנטנה שעשה את הרוק הלטיני, מייק אולדפילד שהמציא את הפרוגרסיב המנדנד, החוזר בריטואל על עצמו, כל כך הרבה גורמים שכמעט אפסו מהעולם המוסיקלי בשל השיטפון המתרגש עליו קמים לתחייה כעת, לא, זה לא האכזריות המוזיקלית המתפרצת של טייני פינגרז, לא זה לא הגרוב של כל ההרכבים המגיעים לכאן לג'אמים אחר חצות, לא. זה לקח לי בדיוק עשרים דקות להבין, לתמצת ולהמשיך הלאה.
טטרן הם תופעה מתפתחת, הצלילים שלהם הם פיוז'ן טהור, סוג של יצירה חייה ונושמת.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידיאו – שש דקות מהמופע
שמע אני מעריץ גדול של תתרן כבר זמן רב והייתי בהרבה הופעות.
ואני חייב להגיד שההופעה באיזור היייתה לא טובה! (אפילו אם אתעלם מטעויות טכניות ): סולואים חלשים, הקטעים "המשתנים" היו לא מלוטשים, ובכללי לא היה טוב. {כמובן שאני מדבר באופן יחסי להופעות האחרות}
(דן עשה את עבודתו נאמנה).
אני מקווה שההרכב יצליח ויניב פירות כמו שאני מאמין שיקרה.