יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

טטרן בא העירה

מופע הרכב הפיוז'ן המקומי טטרן במועדון האזור, תל אביב, 16.05.2013. נכח, טעם והבין – יובל אראל.

טטרן באיזור. צילום: יובל אראל
טטרן באיזור. צילום: יובל אראל

את השם טטרן שמעתי כבר לפני זמן רב, אולם, במירוץ אחר ההופעות הם תמיד היו במרחק נגיעה, בכל הזדמנות שתכננתי להגיע להופעה הקרובה למקום מגורי קפץ משהו אחר ששינה את התוכניות, כך עבר זמן רב ועדיין ביומן מסומן השם טאטרן כמשימה שלא בוצעה…

לפני מספר ימים כשנודע לי על מועד המופע הבא במועדון האיזור עשיתי הכל כדי לשריין את הערב על מנת להגיע למועדון ולצפות בהרכב, את ההילה שנקשרה סביב ההרכב כבר הספקתי לבחון, כתבות פה ושם על המופעים, במועדונים שונים בעיר, מחוצה לה ואף בפסטיבלי האינדי שמינדי למיניהם.

אז ממש כבר הייתי להוט לראות ולשמוע את ההרכב במופע חי, לראות את השלישיה – תמוז דקל עם הגיטרה החשמלית, אופיר בנימינוב וגיטרת הבס ודן מאיו על התופים. כל כך להוט הייתי שלמרות שהרכב המשפחתי לא היה ברשותי הערב הכרחתי את עצמי להמתין לאוטובוס, לרדת בתחנה הקרובה ולשרך דרכי בסמטאות עיר המכוניות שבין בית מעריב לרחוב המסגר בואכה מועדון האיזור.

האיוונט בפייסבוק דיבר על פתיחת דלתות בשעה תשע בערב, תחילת מופע בשעה עשר, עלינה?…לפני התקרבות המחוגים לשעה אחת עשרה לא טרחו חברי ההרכב לצאת מחדר האומנים לאולם הרחב, הקהל שנהר בכמויות, כמויות, שטף את הרחבה לפני הבמה, אחד אחד התיישבו על רצפת הפרקט ברי המזל, האחרים, המאחרים, הסתפקו בעמידה במעברים, צפוף צפוף עד החלק העליון של המועדון סמוך לבר, כן, כבר סיפרו לי שיש להם קהל רב, אותו צברו ובצדק בסבב הופעות ששמען עבר מפה לאוזן, אומרים עליהם שהם תופעה בלתי מוסברת, מניין צמח הבאז הגדול הזה שהצמיח קהילה כה גדולה להרכב כה עלום?

פיוז'ן טהור, טטרן. צילום: יובל אראל
פיוז'ן טהור, טטרן. צילום: יובל אראל

ואז זה החל, שעה לפני חצות, עלו השלושה – תמוז, אופיר ודן על הבמה המעוטרת בשטיח והחלו לעשות את מה שהם יודעים, לנגן, שהרי ההרכב הזה לא בנוי למיקרופונים, אין כאן שירה, נגינה נטו, וכשזה החל, והצלילים והמבנה המוזיקלי זרמו, הבנתי, אמרו את זה קודם, לפני, לפני כמה עשרות שנים, כן, ההשפעות של הפיוז'ן שיצק ג'ון מקלפלין עם תזמורת המהווישנו מתפרצים כעת מחדש, צלילים שכמעט ונעלמו מפאת שפע הקטגוריות והז'אנרים החדשים הצצים מידי יום, הפרייסטייל הבסיסי הכל כך פרוע ונינוח חזר הפעם לקדמת הבמה, ביצועים פתוחים, משוחררים מעכבות, מחוקים, ממחיצות, ואני ממשיך לזהות השפעות הטמונות עמוק בתוך הצלילים, גיבור הגיטרה סנטנה שעשה את הרוק הלטיני, מייק אולדפילד שהמציא את הפרוגרסיב המנדנד, החוזר בריטואל על עצמו, כל כך הרבה גורמים שכמעט אפסו מהעולם המוסיקלי בשל השיטפון המתרגש עליו קמים לתחייה כעת, לא, זה לא האכזריות המוזיקלית המתפרצת של טייני פינגרז, לא זה לא הגרוב של כל ההרכבים המגיעים לכאן לג'אמים אחר חצות, לא. זה לקח לי בדיוק עשרים דקות להבין, לתמצת ולהמשיך הלאה.

טטרן הם תופעה מתפתחת, הצלילים שלהם הם פיוז'ן טהור, סוג של יצירה חייה ונושמת.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו – שש דקות מהמופע

הכי חדשים

בילי איידול היה אמור למות, אבל הוא עדיין רוקד

שנה לאחר בכורתו בפסטיבל טרייבקה, הסרט "Billy Idol Should Be Dead" מגיע לישראל. חברת yes רכשה את...

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

5 הערות

  1. שמע אני מעריץ גדול של תתרן כבר זמן רב והייתי בהרבה הופעות.
    ואני חייב להגיד שההופעה באיזור היייתה לא טובה! (אפילו אם אתעלם מטעויות טכניות ): סולואים חלשים, הקטעים "המשתנים" היו לא מלוטשים, ובכללי לא היה טוב. {כמובן שאני מדבר באופן יחסי להופעות האחרות}
    (דן עשה את עבודתו נאמנה).
    אני מקווה שההרכב יצליח ויניב פירות כמו שאני מאמין שיקרה.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא