כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

חזל"ש – חוזרים לשירים

סוף סוף הסתיים הבאז סביב הבחירות, אפשר לחזור ולבחון כמה שירים שהיוצרים המקומיים הוציאו בימים האחרונים, הזמנה להאזנה בעברית.

 

מיקי גבריאלוב וחברים

מיקי גבריאלוב ויהלי סובול. צילום: יובל אראל
מיקי גבריאלוב ויהלי סובול. צילום: יובל אראל

״אמא אדמה״ הנו אלבום חדש הכולל את שיריו של מיקי גבריאלוב שהוקלטו במהלך הופעה חיה בפסטיבל הפסנתר 2011 וכולל את מיטב הקלאסיקות של גבריאלוב ומיועד לצאת לקראת חג פסח הקרוב, באלבום משתתפים לצדו של מיקי המוסיקאים ירמי קפלן, חמי רודנר, תמר אייזנמן יהלי סובול, איה כורם, שירה גבריאלוב,  קובי אפללו אוהד חיטמן ועוד …

עתה משחרר מיקי שני שירים, שיתוף הפעולה עם יהלי סובול – "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" ו"היא תבוא".

והנה כבונוס בלעדי לבלוג תקציר מתוך המופע המלא כפי שתועד על ידי לכתבה כאן.

 

נמרוד לב מתחיל עכשיו

נמרוד לב ואלירן לוי. צילום: יח"צ
נמרוד לב ואלירן לוי. צילום: יח"צ

פרוייקט "פנסים" משיר לרשת את הסינגל השני באלבום – "מתחיל עכשיו" שכתב והלחין אלירן לוי, את השיר מבצע נמרוד לב המלווה בנגנים יאיר דלאל, אחד מנגני העוד הנחשבים בעולם ורון בונקר, גיטריסט החלבות. השיר שנכתב במקור לפני הבחירות ובפתחה של שנה חדשה מציג את האומץ לקום ולהתחיל מחדש.

"…כמה פעמים כבר עברת בדרך/ עם צרור הבטחות/ זוכר שעזבת/ לא לגמרי בטוח/ הלב השבור לא תוקן/ אבל מכאן תרגיש אחרת/ הכול מתחיל עכשיו…"

כמה מילים נכתבו כאן בבלוג אודות פרוייקט פנסים בעת שהושק השיר הראשון עם אסי לוי. מסתבר כי בקרוב ידלקו עוד פנסים…

 

זמן האסיף של חמי רודנר

חמי רודנר. צילום: יובל אראל
חמי רודנר. צילום: יובל אראל

"זמן אסיף" הוא השיר הראשון ומהווה אף שיר הנושא מתוך אלבום הסולו החדש של חמי רודנר. השיר נכתב בשנת 2008 בעת ששהה באוסטרליה, במהלך ההריון הראשון של אשתו. שיר שנכתב כמחוות עידוד לעצמו וכהגנה מפני חרדת האבהות המתקרבת, השיר משקף את רוח האלבום החדש הלוקח את חמי לסגנון פולק ישראלי, סגנוןה שונה לחלוטין ממה שעשה עד היום.

האלבום המלא כולל 10 שירים שנכתבו בחמש השנים האחרונות והוקלט במהלך שלוש השנים האחרונות יחד עם ערן ויץ.

"בחלומות אני חוזר | חוזר לכפר ההוא של ילדותי | אותו מקום אותה שעה | הריח המוכר עצי הפרי  \ בחלומות אני זוכר | את כל מה שהשכחתי מעצמי  | זמן בין ערביים אין סופי | יפה קצת עגמומי חצי מצב נפשי | חזרתי אל ביתי אל ילדותי…"

 

מתגללים עם אמיר דדון

אמיר דדון. צילום: יובל אראל
אמיר דדון. צילום: יובל אראל

למרות הטקסט הנשמע כל כך אקטואלי, כאילו ונכתב בהזמנה לתקופת הבחירות הסוערת, השיר החדש של אמיר דדון שכתב והלחינו נולד כבר לפני כשנתיים. זו רק הזדמנות שהבחירות מפנות את הזרקור ובוחנות תחת זכוכית מגדלת את הנושאים הבוערים ביותר שלעולם לא באמת יורדים מסדר היום. התגלגלות מהדהדת ומתמדת בין שלום ומלחמה, בין ססמאות, הבטחות, ציניות וייאוש של כל מי שחי כאן, אליהן מוסיף אמיר איזו נימה של אופטימיות דקה ובעיקר תקווה גדולה למשהו טוב יותר.

"אדמה וקודש אדמה ואמונה | מחפש קצת חופש מחפש קצת מנוחה | איך כולנו חיים ומתגלגלים | הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא | הוא ישיר לך על שלום ומלחמה.."

 

שיר האודישנים של איטן סלומון

איטן סלומון. צילום: ינאי יחיאל - יח"צ
איטן סלומון. צילום: ינאי יחיאל – יח"צ

איטן סלומון, עם מראה מהאגדות, בעלת ייחוס משפחתי מוכר (בתם של השחקנית ניצה שאול והמנצח הבינלאומי דורון סלומון) עם סיפור חיים לא פשוט, ונישואין נוסח הוליווד בלאס ווגאס עם בן זוגה. מציגה את פס הקול למכורי הריאליטי…

ריאליטי – מציאות הנתפסת כעבודה אינטנסיבית בכתיבה ובבחירת שירים לאלבום, הקלטות באולפן ובחירת האנשים אתם היא רוצה לעבוד, ביניהם גיל לואיס בתפקיד המפיק המוסיקלי.

איטן מספרת – "אני חושבת שכל הדרכים לגיטימיות להצלחה, אך יחד עם זאת אני חושבת שעם הזמן תכניות הריאליטי השאירו פתח מאוד צר לאמנים שרוצים להפיץ את המוזיקה שלהם בדרכים אחרות. זו דרך נפלאה, נהדרת, ומעניינת, אך היא אינה הדרך היחידה. ליהיא גרינר שלוקחת חלק בקליפ החדש היא בעיניי פליטת הריאליטי הראשונה שהפכה את הפרסום למקצוע, ובכך הפכה לתופעה."

איטן סלומון תופיע בתאריך 10.02.2013 בשעה 22:30 במרתף של לבונטין 7 תל אביב.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d