דיווח מהשטח

אהבת אלקטרה

מופע השקת אלבום אולפן שני ללהקת אלקטרה "Second Hand Love", מועדון בארבי, 09.01.2013. אורחים – ברוך בן יצחק, אמילי קרפל, אנסמבל נשפנים וכלי מיתר. נכח, צילם ומדווח – יובל אראל.

ניצן חורש, אלקטרה. צילום: יובל אראל
ניצן חורש, אלקטרה. צילום: יובל אראל

הסיפור שלי עם אלקטרה מתחיל אי שם באפריל 2010, מופע חצות באוזןבר, ניצן חורש, גיבור גיטרה מקומי (הראשון בבלוג, תבדקו…), כך התרשמתי מההרכב אז – "המוסיקה של אלקטרה נשמעה כל כך מוכרת ועם זאת חדשה וטריה, הסגנון, הרוקבילי, ההשפעות הניכרות של הצלליות ולהקות הגולשים של שנות השישים במערב אמריקה היוו מעין היתוך ליצירת צליל ייחודי, חד, קצת מתכתי ומקפיץ. דמותו של ניצן מקפץ על הבמה ללא הפסקה, אינו נח או עומד לרגע, מתנועע,מרקד, מודע לעצמו, לתדמיתו, חיית במה חשמלית. המופע הזה היה שווה את שעת הלילה המאוחרת יחסית, סימנתי לעצמי – להמשיך לעקוב אחר אלקטרה."

ההיסטוריה הארוכה של ההרכב נעוצה עמוק ורחוק יותר וכללה חילופי נגנים לא מעטים, אולם בשנתיים האחרונות ההרכב צעד בפסיעות ארוכות קדימה לאורך המסלול ששלושת חברי ההרכב הטוו לעצמם, אלבום ראשון, מיני אלבום עם גרסאות מחווה, קפיצות מעבר לים, פסטיבלים חשובים, חריש לאורך ולרוחב ישראל, ותיוג נכון בסצנת האינדי המקומית כסוג של טריו רוקנ'רול בועט וקופצני.

אלקטרה, בארבי, השקה. צילום: יובל אראל
אלקטרה, בארבי, השקה. צילום: יובל אראל

עם פרק ההתבגרות המוסיקלית ותהליך התובנות יצאו חברי ההרכב למסע ממושך בסיוע כמה חברים ששיאו הייה אמש בקריאת תיגר על אחד מלילות החורף המוטרפים של ישראל מזה שנים רבות, את תחילתו של המסע הזה אפשר לנעוץ באותה מסיבת בית פרועה שהתקיימה בקיץ האחרון בשני מחזורים אצל ניצן בדירה, אפשר גם לאמר – דירת החשמל ברחוב החשמל, מסיבה שהיוותה את התפאורה לצילומי הסינגל- קליפ הראשון מתוך האלבום החדש – Charge שטופל בידיו המצויינות של רועי פרייליך מנערות ריינס, סוג של הרכב רוק מקביל, קליפ שהיטיב לשדר את האווירה, החוויה וההוויה המוסיקלית והתרבותית שלהקת אלקטרה שוחה בהם, קוראים לזה רוקנ'רול.

אהבה יד שניה. בארבי. צילום: יובל אראל
אהבה יד שניה. בארבי. צילום: יובל אראל

אפשר לעבור שלב שלב ולנתח את הדרך הפתלתלה שהובילה יחד עם הלייבל המלווה אנובה, עם המוסיקאים שהתארחו והשתלבו בהקלטות שירי האלבום החדש "Second Hand Love" עליו כבר אמרתי בעת שבחרתי בהם בין עשרת המוסיקאים הטובים לשנת 2012 כי יש להם – "תובנות שרוקנ'רול הוא לפעמים יותר מגיטרה בס ותופים, העבודה והעיבוד שהושקעו באלבום החדש מציבים את אלקטרה בכמה רמות מעל הסצנה העצמאית המקומית, הן בנחישות, הן בשאיפות והן בהתמדה הרצינית."

 

ארשה לעצמי לציין את אחת הנקודות שמשקפות את המהפך באלבום החדש, זהו השיר Starve שמילותיו נכתבו בידי שרון קנטור והולחן בידי ניצן, אף הוא שוחרר כסינגל – קליפ, הפעם עבודת ארט מרשימה של דורון פרחי, האיש על הבס, השיר משלב את המיני אנסמבל שגייסו חברי הלהקה, שורה מכובדת של נגנים מוכרים, החל מחטיבת כלי הנשיפה שכללה את האחים ספי ועונגי ציסלינג, עידו קרצ'מר וגל דהאן, קבוצת כלי המיתר שכללה את נועם חיימוביץ' ויינשל בויולה, מאיה בלזיצמן בצ'לו, חן שנהר ויעל ברולסקי בכינורות, השתתפות של רן שם טוב מאיזבו בגיטרה יוונית וכלי הקשה וקולות שירה של נוגה ארז, מגי היקרי, כל אלו העמידו את אלקטרה בשלב המשודרג מבחינה מוסיקלית, הרצון, התשוקה והיכולת לעשות מעבר לרוקנ'רול.

ניצן, ברוך, בארבי. צילום: יובל אראל
ניצן, ברוך, בארבי. צילום: יובל אראל

נחזור שוב לאמש, הקור המקפיא, הגשם והרוחות, החששות ולבסוף ממש בשעה הנקובה בתל אביב 23:00 כאשר  מאות החברים, מוסיקאים, אנשי הסצנה אינדי שמינדי, וסתם צעירים שכמהים לרוקנ'רול התקבצו באולם מועדון בארבי, עלו שלושת החברים – ניצן, דורון ובועז, לבמה החשוכה קמעה (אבל זה סיפור אחר…) והחלו את חגיגת האהבה מיד שנייה שלהם, אהבה דו צדדית, שזרמה הן מהבמה כשניצן לא שוכח מעת לעת להודות לקהל הרב שהתאסף ולכבדם במופע והן מהאולם כשהקהל עצמו בעיניים נוצצות מצטרף לשירים, מסתבר שהאלבום כבר עשה לעצמו את יחסי הציבור הנכונים, תוסיפו לכל זאת את ההצטרפות מעת לעת של חברי המיני אנסמבל שצמח לאלקטרה בימי ההקלטות והחזרות שהעשירו את הצלילים של הטריו רוקנ'רול השורף את הבמה.

ראו את אמילי משחקת. צילום: יובל אראל
ראו את אמילי משחקת. צילום: יובל אראל

יצחק בן ברוך, האיש מאחורי להקת רוקפור, מי שליוו את נינט טייב באלבומה האחרון, ועומד מאחורי ההפקה של אלקטרה, מצטרף לאחד השירים על הבמה, ממש לקראת סוף המופע עולה גם אמילי קרפל לחגיגת הרוקנ'רול, נותנת את המגע הפופי המתקתק, לא שוכחת גם לפתוח זיקוק של קונפטי על הקהל, חגיגה! 22 שירים הרצים בשצף קצף ולא מותירים לקהל רגע אחד של הפוגה, שעה וחצי של להיטים, שירי האלבום החדש לצד שירי האלבום הראשון, בין לבין גם כמה מגרסאות המחווה של המיני אלבום, אלקטרה שופכת את הכל על הבמה.

זה רק רוקנ'רול, אבל אני אוהב זאת….! (מ. ג'אגר)

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מההופעה (כולל רשימת הפלייליסט)

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151320429019654.492023.721654653&type=1

וידיאו באדיבות אדוה אראל

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close