דיווח מהשטח

שירה חן | זה הדברים | השקת אלבום

מופע השקת אלבום חגיגי במועדון ה'אזור', שירה חן – "זה הדברים", 08.01.2013, אורחים – אפרת גוש ומוש בן ארי. נכח, צילם ומדווח – יובל אראל.

שירה חן, האזור. צילום: יובל אראל
שירה חן, האזור. צילום: יובל אראל

מוסיקה, נשמה, אלו חלק מהמילים החרוטות, מקועקעות על גופה של שירה חן, צעירה תל אביבית מלידה, שהתאהבה במוסיקה ובשירה מגיל צעיר מאוד, בחופש ובטבע.

מסלולה המוסיקלי מתחיל בלהקת צופי תל אביב, דרך להקה צבאית בבקו"ם!!, הרפתקאה חוויתית ב"כוכב נולד", ויציאה לעולם הגדול כנערת טבע. כמה שנים מאוחר יותר מתחברת שירה לפילוני (שבק'ס), מוקי ומוש בן ארי, בין לבין שוקדת שירה על שירים פרי עטה והלחנתה, התהליך לקח כמעט שבע שנים עד להבשלה מלאה.

לראשונה נחשף הבלוג לשירה ושירתה כאשר התארחה במופע אינטימי של חברתה אלה דורון לפני מספר חודשים בקפה ביאליק, השתיים חברות מאז הופיעו יחדיו כזמרות ליווי עם מוש בן ארי.

 

שירה חן, זה הדברים, השקה. צילום: יובל אראל
שירה חן, זה הדברים, השקה. צילום: יובל אראל

אמש חגגה שירה את השקתו של אלבום הבכורה במועדון האזור. האלבום "זה הדברים" כולל עשר רצועות שכולן תומללו והולחנו בידי שירה, יש כאן גרוב, יש כאן סול, יש כאן קצת ריתמנ'בלוז, יש כאן הרבה נשמה ואהבה לשירה, האזנה שוב ושוב לוקחת את הגוף במעין תחשת ריחוף נינוחה, גרוב אמיתי בהתגלמותו, שירה רתמה להפקה המוסיקלית את משה יוסף, ליאור שולמן, עופר אשד ואלון מוטקין שיחד עם נגנים דוגמת אבי סינגולדה, ניצן עין הבר, אורי קליימן, עמית שגיא, סולי גרשקוביץ ואחרים לקחו את חומרי הגלם לכדי פנינות מוסיקליות שלוטשו על ידי יוסי פיין.

אסופת שירים על תחושות, אהבות, החיים, החלומות, כל כולם נעטפים במעין אווריריות מוסיקלית נינוחה אך מזיזה, עושים את האלבום לפריט חובה אצל אלו המחייכים לחיים מידי יום.

שירה חן ואפרת גוש. צילום: יובל אראל
שירה חן ואפרת גוש. צילום: יובל אראל

למרות מזג האויר החורפי הסוער, למרות שבתחילתו של הערב כבר נשמעו פה ושם הודעות על ביטולי הופעות בתל אביב, החמימות של מועדון האזור היוותה מקלט מצויין לאוהבי המוסיקה, ברכילות – אפילו חולדאי נצפה די נינוח על הבר במקום, המועדון המה מקהל חברים, מוסיקאים, מפורסתמים כאלו ואחרים אשר הגיעו כדי לחגוג עם שירה את הולדתו של אלבום הבכורה.

שירה, נרגשת מאוד, עולה לבמה שם ממתינים כבר הנגנים – עמית שגיא בגיטרה חשמלית, עמוס פרידמן בגיטרת בס, ליאור שולמן על התופים, אסף אבידר על הקלידים, צמד הנשפנים ינון פרץ בחצוצרה ואילן אדירי בסקסופון. לא יכולתי שלא לערוך השוואה למופע שהתרחש במקום שבועיים ויותר לפני כן, כאשר אסתר רדא חגגה את הסינגל שלה. מופע גרוב אמיתי, זו הנוסחה שהכינה, אפתה והגישה שירה חן לקהל החם. שירה אוכלת את הבמה בלי מלח אבל עם הרבה תבלינים אקזוטיים, הנוכחות שלה, העמידה, השירה והנינוחות העוצמתית עשו את הערב לפרשנות המקומית לגרוב, זמרת המבצעת מתוך נשמתה את השירים שהיא ילדה בכוחותיה.

שירה חן ומוש בן ארי. צילום: יובל אראל
שירה חן ומוש בן ארי. צילום: יובל אראל

הוסיפו על כל זאת את הופעת האורחת אפרת גוש שפסעה לעבר הבמה עם שירתה של שירה בבית הראשון – "לראות את האור" מפרוייקט מטרופולין, השתיים ערכו חגיגה מתקתקה של אור ואהבה על הבמה, חגיגה שהגיעה לשיא נוסף לאחר שאפרת ירדה מהבמה וחבר מוסיקלי נוסף הצטרף לשיר עם שירה – מוש בן ארי, האיש, הראסטות והגיטרה החשמלית.

בסיומה של החגיגה והיציאה לאוויר הקריר, החורף היווה עוד חוויה בלתי חשובה לעומת החוויה שזה עתה עברנו.

 

פלייליסט: כל הכוכבים, מכל האנשים, Queen Of Somthing, גבר אמיתי, לראות את האור, אה אה אה, זה לא נכון, Fly Away, עוד יום עובר, דרך, בטח שאבוא, אפריקאי, עירומה.

הדרן: Diamonds, אור לנשימה.

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151318875659654.491842.721654653&type=1

וידיאו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close