דיווח מהשטח

הקרקס המטורף של טל פרידמן והחתולים השמנים

מופע השקת אלבום בכורה (EP) לטל פרידמן והחתולים השמנים, 27.11.2012, בארבי. נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגה-פון" עיתון עצמאי ברשת.

'פחיד אותי, טל פרידמן. צילום: יובל אראל
'פחיד אותי, טל פרידמן. צילום: יובל אראל

טל פרידמן הוא דמות המוכרת בכל בית בישראל, בזכות השתתפותו כשחקן המגלם דמויות עד קצה הטירוף בתוכניות ההומור השונות בטלויזיה, את ההליכה על הקצה במשחק משלב טל עם אהבה נוספת – גיטרה חשמלית, בשש השנים האחרונות שוטט טל פרידמן עם הרכב בשם "טל פרידמן והקריות" שנגע בגרסאות מחווה לשירי רוק קלאסיים, ההרכב שינה את שמו –  "החתולים השמנים" – אלעד קרן בגיטרת בס ותומר גולן על התופים, הם חרשו את הארץ בטור ארוך וממושך שכלל למעלה ממאתיים הופעות שחשף את פניו השונות של טל כקומיקאי מנגן רוק, ובעסקי הרוק מדובר על רוק כבד עם קורטוב בלוז ומטאל. אחד הרגעים המשכרים בחוויה של טל הייתה הופעת חימום לאוזי אוסבורן בפארק הירקון.

טל וחבריו המושפעים קשות ממוסקאי והרכבי רוק דוגמת פרנק זאפה, ג'ימי הנדריקס, פינק פלויד, דיפ פרפל, זאק ווילד, ג'ו סטריאני, ג'נטל גאיינט, גרי מור, זי זי טופ, קווינס אוף זה סטון אייג', רייג' אגיינסט דה משין, אליס אין צ'יינס, ג'נסיס, מטאליקה, אחרית הימים, ג'ון מקלפלין, מהווישנו אורקסטרה, פנתרה, סימפוני X, ג'ף בק, נוורמור, גונג, פורטיס / פורטיסחרוף, בצפר, אורפנד לנד התמחו בביצוע גרסאות מחווה ליצירות מוכרות ופופולאריות בתחום, את חלקם הנכבד פשוט תרגמו לשפה העברית, כך עשו לדוגמא בשירו של פראנק זאפה מהטרילוגיה "ג'ו גאראג" על אשכיו הבוערים, טל והחתולים הגדילו לעשות ואף כתבו כמה קטעי רוק מקורייים אם כי מושפעים, שישה מהקטעים הללו מצאו את מקומם באלבום הטרי שהופק בידי מתן כהן מלהקת בצפר והושק אמש במועדון בארבי.

פרסומת
החתולים השמנים, השקה, בארבי. צילום: יובל אראל
החתולים השמנים, השקה, בארבי. צילום: יובל אראל

וכך זה החל, אמש, לקראת השעה עשר בערב, טל וכמה מחבריו הטלויזיונים, מטורפים לא פחות, במיוחד ירון ברלד שוטטו ברחבת הכניסה למועדון, אוחזים בידיהם תרנגולות גומי מצפצפות, שכבר הפכו לסמלו המסחרי של טל פרידמן, ומציעים את האלבום הטרי לכל עובר אורח, רובם של אותם עוברי אורח היו צעירים שהגיעו מדרום הארץ בהזמנת ההפקה לשחרר לחצים אחר תקופת השהייה בממ"דים, הם שילמו 5 שנקל לאיש כדי ליטול חלק כצופים בהופעה, חלק נוסף מאותו קהל שהוטרד היו כמובן אנשי התעשייה של הבידור הקל מהטלויזיה, אחסוך לכם בשמות, אציין רק כי כמה צוותי טלויזיית פאפרצי\ציידי סלבס עטו על כל אחד ואחת מהם כדי לקבל כמה מילים ותובנות אלוהיות לחגיגה…

הפתעה!! המופע החל חמש דקות לפני השעה אחת עשרה, ארוע יוצא דופן, הקהל שנותר עדיין בחוץ מיהר להיכנס לאולם, טל כבר החל לדפוק על מיתרי הגיטרה עם נגניו, ובמופע שהחוקים שלו הם שאין חוקים הוא נפתח עם קטע שאמור לסיים – התקווה, מעין וריאציה על ההמנון הישראלי (שכבר בוצע לא אחת בידי שלמה מזרחי – הבמה החשמלית) בנוסח עדות ג'ימי הנדריקס המנוח שאמש חגג את יום הולדתו השבעים (אם היה חי…) מסתבר שזהו הקטע הפותח את האלבום הטרי, סוג של ציניות? הומור שחור? הומור מוטרף ומטורף שיכול להגיע רק מבית היוצר של טל פרידמן.

פרידמן ולייזר לויד. צילום: יובל אראל
פרידמן ולייזר לויד. צילום: יובל אראל

קרוב לשעה וחצי רצופות של רוק כבד, נושך, מנסר, צובט, קופץ, בועט, מהדהד ומהנהן בראש, רצוף קללות, או יותר נכון תרגום לעברית של המינוח "מדהפאקה" שנאמר לכל מי שפצה פה בקהל, מלווה בחיוך ועיניים נוקבות של טל, חלק גדול מהשירים שבוצעו היו גרסאות מחווה לקטעי רוק מוכרים, שלרגעים העלו בי את התהייה, לעזאזל, למה הוא צריך את זה? מה קורה כאן? מסיבת כיתה?.. בין סט שירים אחד לשני ארח טל כמה אורחים, סוג של גיבורי גיטרה מקומיים, מתחילים עם לייזר לויד, נגן בלוז מזוקן ומעוטר פאות מבית שמש שעיקר תפקידו הערב היה לבצע קטע ג'ימי הנדריקסי קלאסי – הי ג'ו, בהמשך משתלב המפיק, מתן כהן שמתכבד בתפקיד הגיטריסט המוביל בשניים משירי האלבום הטרי, אחד מרגעי השיא במופע היה ארוחו של ארז נץ, גיבור גיטרה אמיתי שלדאבוני היווה רק מבצע טכני לקטעי סולו מקלאסיקות של הרכבים אחרים – סגול כהה ולד זפלין, ארז הוא גיטריסט טכני מצויין היודע לבצע קטעים קשים ומסובכים אחד לאחד, אך התחושה הזו שבסופו של דבר זה רק מחווה ולא יצירה מקורית העלתה עננה אפלולית מבחינתי על הנגינה…

פרסומת
פרידמן וארז נץ. צילום: יובל אראל
פרידמן וארז נץ. צילום: יובל אראל

הטרוף של פרידמן היה אחד ממאפייני המופע, ג'ינגלים מימי שידורי הטלויזיה בשחור לבן, עוד להיט, להיט בראש וכדומה, היוו את קטעי המעבר בין שיר לשיר, טל לגלג על הקהל שרובו כלל לא נולד כשתוכניות אלו היו מנת המוסיקה הממלכתית המשודרת… מעבר לדו שיח עם הקהל שנטל חלק בהצגה בה הוא מקבל על הראש וטל נותן בראש היה במופע ההזוי הזה כדי להראות ולהוכיח כי טל פרידמן הוא אומן קיצון, במה שהוא נוגע הוא מחפש את האדג'יות. קחו למשל את האורח האחרון, הכי לא צפי אך יחד עם זאת מתלבש כמו כפפה לחתולים השמנים, זאב נחמה, סוג של זמר דיסקו מזרחי משנות השמונים, מישהו עוד זוכר את אתניקס? סוג של ציפור מדבר שכזו….

אני כבר לא יכולתי להכיל את כל הטרוף הזה, בצליל האחרון של 'פחיד אותי, הוא הוא הסינגל שהושק לקראת המופע, קיפלתי הציוד וברחתי הביתה…הפחיד אותי מת על טל פרידמן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151249881139654.482150.721654653&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות של דפנה טלמון מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151340484382780.537414.726757779&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button