פס קול שבועי

האנתרופולוגיה של אבי גולדפינגר

מנהל חברת הייטק משחרר אלבום שירים, כובש את האוזן, הלב והמחשבות, גם העין יוצאת נשכרת, אבי גולדפינגר, אלבום בכורה – להיטים מכל הזמנים.

אבי גולדפינגר, להיטים מכל הזמנים. צילום: אריאל קן.
אבי גולדפינגר, להיטים מכל הזמנים. צילום: אריאל קן.

הכל החל בפניה אישית שקיבלתי לפני מספר ימים להטות אוזן ולהאזין לאלבום הבכורה של אבי גולדפינגר – להיטים מכל הזמנים, נאמר לי שיש בסגנון המוזיקה של אבי משהו לא מוגדר, קצת מוטרף, מגוון ומקורי, לא צמוד למיינסטרים ולמוסכמות מוזיקליות רווחות, משהו שיכול לעניין אותך…

אז כן, האלבום הגיע, והתיישבתי להאזין לו, מה יש באלבום?

מדובר בתבשיל, או ארוחה עשירה בטעמים וניחוחות, אבי יודע להדס בקלילות ובמומחיות בין סגנונות וז'אנרים מוסיקלים, לפנות אל כל קצוות הקשת של המאזינים, אכן, יש כאן מסע אתנוגרפי ואנתרופולוגי בסבכי יער הגשם האנושי, אבי גולדפינגר יודע להוביל את המאזין בתמלילים המתעדים זויות ראייה מהרגעים הקטנים בחיים ועד הקלישאות הכי חזקות, 13 שירים המהווים מסכת אחת מרתקת אך יחד עם זאת כל אחד מהשירים עומד בפני עצמו כעולם מלא באמירה ושירה.

ארכי התמסח ולומומבה הראסטה-מן, נעמה והזאב הסיבירי, הארנב והצב והתאומים צ'וצ'ו ושושו התאספו במגירתו של אבי במשך 14 שנים. מימיו בבית הספר התיכון דרך הצבא, במסעות חוצי עולם – קמבודיה, סיביר והאיים הקריביים, עד החברה שהקים לענייני אינטרנט ופיתוח אפליקציות, והמעבר מהמושב לעיר הגדולה, כל שיר מתקופה ומקום אחרים בחיים.

בין השירים הללו ניתן לאתר גם להיטים בפוטנציה, אחד מהם מזכיר לי הצלחה אחרת, זהו השיר על הרומנים המתחיל בנופך מזרחי, אני לא ארחיב כדי לא להיתפס כגזען, אבל השיר בנוי כל כך נכון, הן בראיית המציאות מזויתו של אחד מההמון, אני מהמר על כך שהשיר בהכוונה נכונה יכול לתפוס את הכביש המהיר להאזנה, לא פחות מלהיטיו של בני בשן שנקט בגישה דומה.

עבודת גרפיקה מהאלבום.
עבודת גרפיקה מהאלבום.

לא אכנס אל תוך השירים, לתמלילים, למנגינות השונות, אבי העלה את כל אלבומו לרשת, ניתן פשוט להאזין לשירים המלווים בתצלומים מדליקים, עבודת סטודיו של צמד חבריו – עודד קורח ויוסי אסולין מהסטודיו לעיצוב ובימוי YellowSub, הם גם שקדו על הפקת קליפים לשירים, שטרם שוחררו לצפייה, אחד מהם מלווה את השיר סיביר ואמור להתמודד בתחרות קליפטישן שתתקיים בשישי לנובמבר בסינמטק בתל אביב.

הספקתי לתפוס את אבי לשיחה על המוסיקה, ההפקה, החלומות והחיים בכלל, לדבריו היצר של הכתיבה והשירה תמיד קינן בו, מימיו כנער בתיכון, את השירים נהג להשמיע לחברים, הם נאגרו להם במהלך השנים, כיום בהיותו מנהל חברת אינטרנט וניו מדיה המעסיקה כשלושים איש אותה הוא מגדיר כ"דיי ג'וב" החלומי שלו החליט לקום ולהפיק את השירים הנבחרים לכדי אלבום, לפני למעלה משנה רתם את אסי איילון, ממייסדי נתיבי איילון, להפיק את האלבום.

אז כן, אין כאן ניתוח מעמיק של האלבום, אני לא חושב שבמקרה זה צריך חדירה והתערבות חיצונית, פשוט נצלו את ההזדמנות להאזין, יש שם גם אפשרות לרכישה מקוונת, צאו למסע.

לחצו להאזנה\צפייה באלבום כולו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: