דיווח מהשטח

לאורה גיבסון מתאהבת בתל אביב

מופע ראשון, לאורה גיבסון, הסינגר-סונגרייטרית מאורגון ארה"ב, נוחתת באוזןבר, ליל שלישי 09.10.2012, מופע בליווי מתופף, אורח פותח – דן בילו. צפה, צילם, תיעד ומדווח מהשורה הראשונה – יובל אראל.

עיני התכלת של לאורה גיבסון. צילום: יובל אראל
עיני התכלת של לאורה גיבסון. צילום: יובל אראל

לאורה גיבסון, היא זמרת \ כותבת \ יוצרת המגיעה לכאן ממדינת אורגון שבארצות הברית במסגרת מסע הופעות חוצה יבשות אותו החלה בעקבות השקת אלבומה האחרון, השלישי במספר אם לא סופרים שתי השקות אי.פי,  "La Grande " שהושק באמצעות הלייבל סיטי סלאנג, הבית של קלקסיקו, לאמבצ'ופ , קאריבו וWHY ?…

לאורה גיבסון נחשבת ובצדק לאחת מהזמרות יוצרות המיוחדות – הקסומות הפועלות בעת האחרונה, היא הספיקה לחרוש את צפון אמריקה, אירופה ואסיה, ואף לפתוח את ההופעות של קאלקסיקו.

פרסומת

אלבומה האחרון שלכבודו הגיעה לישראל מתהדר בשם עיירת הולדתה של לאורה – לה גרנדה שבאורגון, המקום שהיווה את ההשראה לכתיבת שירי האלבום. גיבסון מתארת את העיירה כמקום ש"בדרך כלל רק עוברים דרכו בדרך למקום אחר, אבל מציף באנרגיה מושכת ומסקרנת".

על האלבום כבר דיווחתי כאן. את הדרך למופע הערב עשיתי בהאזנה נוספת לאלבום…

לאורה ובריאן המתופף. צילום: יובל אראל
לאורה ובריאן המתופף. צילום: יובל אראל

מועדון האוזןבר מתמחה במופעי חו"ל יוצאי דופן, גם בהרכבים גדולים ובמבסטיים מה וגם במופעים אינטימיים, אקוסטיים, קהל ישוב שורות שורות על כסאות ומתענג בשלווה מהצלילים והקולות, כך היה גם הערב, בהופעתה של לאורה גיבסון…

פרסומת

גם הפעם דאגתי לתפוס את הכסא הקרוב ביותר לבמה וממש מתחת למיקרופון המרכזי…את מופע החימום \ פתיחה של דני בילו קיבלתי ביחד עם הקהל כצ'ופר אמיתי למופע עצמו, דני בגיטרה אקוסטית ועימו אליה סממה ששילבה בין קולות רקע, כלי הקשה, קסילופון, גיטרת בס ומלודיקה בצעו כמה קטעים של בילו בינהם אף גרסת מחווה לגרייסלנד של פול סיימון.

וכעת מגיע המופע עצמו, לאורה עולה לבמה בשמלת מיני כחולה, מגפים בסגנון המערב הפרוע וצווארון פרח מעוטר בפס אדום, היא פותחת בשיר – Feather Lungs, זהו השיר הסוגר את האלבום החדש, קצת כאוטי בתמלילו על שמיים הנעלמים בשולי הלילה, על נוצות ריאותינו המתפוגגות חסרות שם, כפי שהגחנו לעולם..

לאורה והגיטרה האקוסטית, אוזן בר. צילום: יובל אראל
לאורה והגיטרה האקוסטית, אוזן בר. צילום: יובל אראל

יש בשיריה מעין ערבוביה של מנגינות מרתקות, מעובדות נכון אך הן מכסות, מערסלות תמלילים שיש בהם הרבה מן העצב והקדרות. תוך כדי האזנה לשירים ניסיתי להשוות בין הביצוע החי לבין הקטעים להם האזנתי קודם לכן מתוך האלבום, חיפשתי לשווא את החלל שאמור להיווצר בין העיבוד באולפן למופע החי, העירום מנגנים וכלים, לא ממש מצאתי אותו, לזכותה של לאורה אפשר לאמר כי הביצוע החי עם גיטרה אקוסטית לבד, למעט מיקרופון נוסף מסונטז לאפקטים, היה מלא ועשיר בצלילים ומקצבים.

בין לבין מצטרף ללאורה המתופף בריאן שתופיו משתלבים בצורה מעולה עם צלילי המקצבים של הגיטרה האקוסטית. היא מוצאת גם את ההזדמנות לשתף בחוויותיה מהביקור בתל אביב, מספרת על החומוס שטעמה ביפו, על הטיול לאורך חוף הים, נרא שלאורה התאהבה בעיר, היא אומרת "מצאתם לכם מקום מצויין לחיות בו, ים, אוכל טוב…"

לאורה ממשיכה במחרוזת משירי האלבום וביניהם משלבת שירים מאלבומים קודמים, באקט הסיום, ההדרן, היא נוטשת את הגיטרה ומשתפת את הקהל בהמהום חוזר למילות השיר – The Rushing Dark מהאלבום החדש.

המופע הנוסף יערך היום 10.10.2012 באוגנדה בר בירושלים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151175129139654.470421.721654653&type=1

 

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: