דיווח מהשטח

זה המקום לאופק האחר של אהוד בנאי

הזדמנות  למפגש קצת אחר עם אחד היוצרים המוערכים והאהובים בארץ, תוכנית רדיו אישית "זה המקום" מידי יום שישי בגלי צה"ל והמלצת האזנה משולבת.

אהוד בנאי. צילום: יובל אראל
אהוד בנאי. צילום: יובל אראל

"מאז שקיבלתי במתנה רדיו טרנזיסטור קטן כשהייתי בן עשר אני אוהב להפליג על גלי האתר. אוהב את האינטימיות שיש בין השדרן למאזין. אפשר לומר שאני "רדיו אקטיבי". (אהוד בנאי, 2012)

"זה המקום" הנה תוכנית רדיו חדשה בהגשתו של אהוד בנאי שתעלה לאוויר בגלי צה"ל החל מיום שישי 14.9 בשעה 14:00 ומידי יום שישי. בתוכנית, ששמה "זה המקום" כשם ספרו החדש, אהוד ישתף את המאזינים בסיפורים מחשבות ורסיסי חיים. מדי פעם יהיה לתכנית נושא מסוים. התוכניות הראשונות יעסקו בענייני החגים אבל בדרך קצת שונה ומקורית. אהוד גם יערוך ויבחר את המוסיקה שתשודר בתכנית, שבחלקה תתבסס על התקליטייה האישית שלו.

"זה המקום", גלי צהל, החל משישי 14.9 בין השעות 14:00-15:00 ומידי יום שישי.

"רוח  החג שלי", תוכנית חגיגית חד פעמית לרגל סוכות ב FM88 בקול ישראל, בהגשתו  ועריכתו המוזיקלית של אהוד,בעזרתו של איציק יושע. אהוד ישתף את המאזינים במחשבות ורעיונות סביב נושא הסוכות, דברים כמו: בית קבע מול בית עראי, הפליטות והגרות, מים, אוניברסאליות החג, ועוד.

"רוח החג שלי", FM88 ,יום ראשון, 30.9 בין השעות 14:00-16:00.

חגיגה כפולה לבנאי עם צאת הספר "זה המקום" והאלבום "באופק אחר":

"זה המקום" (הוצאת "כתר"), הוא ספר על חיפוש אחר מקום בעולם, מקום משלך, המקום של אהוד בנאי. בסיפורים המקובצים בו, המשלבים זיכרונות ופרוזה, אוטוביוגרפיה ובדיון, משרטט בנאי שורה של מסעות בנפש ובגוף, מסעות העוברים בטבריה, בגליל ובגבעתיים ומגיעים עד כרתים, אמסטרדם וניו יורק. בנאי צועד תמיד בשבילים לא סלולים, בדרך אל האמת הפנימית החפה ממוסכמות ומדעות קדומות, בדרך אל המוזיקה, האמונה והאהבה.

"באופק אחר" (אן אם סי יונייטד) , אלבום הכולל  20 שירים נבחרים ממיטב שיריו של אהוד בעיבודים חדשים ובהפקתו המוסיקלית של עמי רייס (אלג'יר / כנסיית השכל) ובליווי פסנתר ורביעיית כלי מיתר.  האלבום רואה אור בעקבות המופע שעלה לראשונה במסגרת פסטיבל הפסנתר 2011. במופע שזכה לביקורות נלהבות מעניק אהוד לשיריו פרשנות מוסיקלית חדשה היוצרת חוויה חזקה, מרגשת ומפתיעה.

אהוד בנאי, אופק אחר. צילום: יובל אראל
אהוד בנאי, אופק אחר. צילום: יובל אראל

אהוד מספר על האלבום: “בנערותי למדתי במשך חמש שנים נגינה בצ’לו אצל יעקב מנזה. מידי פעם הייתי מקשיב לחזרות שעשה עםרביעיית המיתרים שלו בסלון ביתו. לא פעם שאלתי את עצמי לאיזה כיוון המוסיקה שלי הייתה הולכת אם הייתי ממשיך עם הצ’לו. על עמי רייס שמתי עין כשהתארחתי לראשונה אצל להקת אלג’יר. הייתה לי הרגשה שיום יבוא ונעשה משהוביחד. עכשיו מצאתי שהגיע הזמן לחבר את הקשרים:עמי רייס, נגינת רביעייה קלאסית, ושירים על הדרך בנופים מוכרים ולא מוכרים”.

האלבום, כפול, המכנס שירים מוכרים ואהובים של אהוד בנאי מהווה לדידי את אחת ממתנות החג המובחרות, תפסו לכם שעה של פנאי, התמקמו בכורסא או הספה האהובות עליכם, כוונו את מערכת האאודיו לסאונד האהוב עליכם ושבו להאזין לעיבודים המחודשים של כלי המיתר וקלידי הפסנתר הלוקחים את שיריו של אהוד בנאי לאווירה האקוסטית הנכונה.

עם המלצה זו אטריח אתכם ואמליץ להניח יד על אלבום נוסף "עבודה שחורה", זהו אלבום המוקיר, מעריך ונותן מחווה לאלבום הבכורה של הזמר, "אהוד בנאי והפליטים", לרגל ציון חצי יובל לאלבום, כפרוייקט של סטודנטים מ – Muzik – בית הספר הגבוה ליצירה והפקת מוזיקה  – לונה אבו נסאר, ליאור טף, אלי סיבוני, יותם בקר, אלכסיי מילשטיין, ענת גוטמן, דולב לקסר, יהונתן דיין, גרמן רייטרמן ויהונתן ששון. בהנחייתו של המפיק המוזיקלי דורון פלסקוב (בוגר Muzik בעצמו), פרקו את האלבום המקורי לגורמים, עיבדו את שיריו מחדש, ביצעו, הקליטו והפיקו אותם.

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close