כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

על מחווה וחניכה | באבל בת' | פרוגרסיב בסאבליים

רשמים ממופע להקת באבל בת' המתמחה בביצועי מחווה ללהקות פרוגרסיב משנות השבעים, מועדון סאבליים ת"א, 22.08.2012, 22:00. נכח, האזין וצפה, צילם ותיעד – יובל אראל.

עשרות מעריצים חובבי פרוג. צילום: רונית לוי
עשרות מעריצים חובבי פרוג. צילום: רונית לוי

להקת באבל באת' (Bubble Bath) היא להקה המתמחה בביצוע גרסאות מחווה (Tribute, Covers) ליצירות ושירים הנחשבים, בצדק, לקלאסיקות של הרוק המתקדם, ז'אנר שהיה בשיאו בשנות השבעים. ההרכב הינו היחידי הפועל כיום בארץ בתחומו ומופיע באופן רציף כבר כמעט שנתיים, בתפריט ההרכב מצויות יצירות אלמותיות של אגדות דוגמת – Yes, King Crimson, Genesis, Jethro Tull, Gentle Giant, Dream Theater, Rush, Camel, Frank Zappa ועוד…

רונית לוי, באבל בת'. צילום: יובל אראל
רונית לוי, באבל בת'. צילום: יובל אראל

את באבאל בת' ראיתי לראשונה במסגרת ערב לזכרו של אריק חייט מלהקת סימפוזיון שהתקיים במועדון בארבי בינואר האחרון. ההרכב שכולל את רונית לוי – שירה וכלי הקשה, פול פוריסט – שירה, גיטרה אקוסטית וחליל, חגי נצר – גיטרות וקולות, ארנון שרון – קלידים וקולות, רע מאיר – חליל, סקסופון, איווי, כלי הקשה וקולות, יניב שלו – גיטרה בס וקולות, דב רוזן – תופים וכלי הקשה, הפליא לבצע בדייקנות לקט מובחר מיצירות ההרכבים הקלאסיים של שנות השבעים בתחום הרוק המתקדם.

חגי נצר, באבל בת'. צילום: יובל אראל
חגי נצר, באבל בת'. צילום: יובל אראל

להבדיל ממופעים רבים במסגרתם מוסיקאים מבצעים גרסאות מחווה לשירים ויצירות של הרכבים וותיקים ומוכרים מהעולם הרחב, עניין שלעצמו אינו מהחביבים עלי בלשון המעטה, למרות, שוב, למרות שנכחתי בעשרות מופעים שכאלו, כי אישית אני מעדיף יצירה מקורית, המופע של באבל בת' דוגם יצירות שהיוו את הבסיס המוסיקאלי עליו גדלתי והיום כמעט שאין שומעים בתחום זה יצירות חדשות.

יניב שלו, באבל בת'. צילום: יובל אראל
יניב שלו, באבל בת'. צילום: יובל אראל

חברי באבל בת', שחלקם אף עוסק בהוראת מוסיקה ונגינה הקדימו למופע הכרזה על מעין תחרות כשרונות צעירים של בני נוער הלומדים נגינה וביקשו מהם להתאמן בביצוע מחווה לאחת מתוך מבחר יצירות המבוצעות על ידם, כאשר הוטל עליהם לנגן בכלי אחד על רקע השמעת היצירה המקורית, אין ספק שמטלה שכזו על בני נוער, שכלל לא נולדו בעת שהיצירות נוצרו ובוצעו בידי המבצעים המקוריים עוררה עניין רב, מה גם שההתעסקות בתחום מחזקת את החיבה שרוכשים בני נוער לתחום ההולך ונעלם אט אט בשפע הז'אנרים הצצים לבקרים בעולם המוסיקה בת זמננו.

באבל בת', סאבליים. צילום: יובל אראל
באבל בת', סאבליים. צילום: יובל אראל

אמש, עשרות בני נוער ולא רק, גם כמה כסופי שיער וסתם חובבי רוק מתקדם של שנות השבעים, התאספו במועדון סאבליים בתל אביב, מועדון שפותח שעריו להרכבים צעירים רבים לערוך את הופעות הבכורה שלהם, השקות אלבומים ובכלל מהווה זירה טובה לרוק על שלל סגנונותיו.

חברי להקת באבל בת' העבירו שעתיים תמימות בביצוע תריסר יצירות  מהמורכבות, המושמעות והמיוחדות בז'אנר – Peaches en regila, The advent of, 21st century schizoid man, I talk to the wind, Firth of fifth, Dancing with the moonlight, Minstrel in the gallery, Aqualung, Thick as a brick, heart of the sunrise, One more red nightmare ולקינוח את היצירה הארוכה אך האהודה ביותר של להקת Yes – Close to the edge.

פול פוריסט, AKA איאן אנדרסון...צילום: יובל אראל
פול פוריסט, AKA איאן אנדרסון…צילום: יובל אראל

וכן, בני הנוער השתתפו במופע, שניים מהם, אלו שזכו בבחירה מבין המתמודדים, שזומנו לעלות לבמה ולקחת חלק בביצוע , ליעם קלס בגיטרת בס ורותם אסולין בקלידים, הציגו יכולת טובה של ביצוע מוסיקלי,  יניב, נגן הבס, שיווה לעצמו נופך דידקטי משהו כשהציג מילות קישור בין יצירה ליצירה, מסתבר שחלקם של הצעירים שביקשו להשתתף הם תלמידיו למוסיקה.

ליעם עם באבל בת'. צילום: יובל אראל
ליעם עם באבל בת'. צילום: יובל אראל

אין ספק שדמותה הססגונית והצבעונית של רונית משרה אווירה אנרגטית על הבמה, היא לא נחה לרגע, גם בזמן שהזכות שמורה לכלי הנגינה, כך גם פול פוריסט שמתמקד ומתמחה ביצירותיו של איאן אנדרסון, רק היה חסר הקטע עם הרגל המקופלת בעמידה…

רותם אסולין, קלידים, ג'נסיס. צילום: יובל אראל
רותם אסולין, קלידים, ג'נסיס. צילום: יובל אראל

התגובות למופע המוצלח לא אחרו להגיע ועמוד האיוונט בפייסבוק התמלא במהלך הלילה בתגובות המעידות על יותר משביעות רצון של הצופים במופע. אז מסתבר שאפשר לבצע מחוות גם בדרך אחרת, אני תקווה כי אותם נגנים צעירים שהפעם התמקדו בביצוע דקדקני של יצירות מוכרות יעשו את צעדיהם הבאים בעולם המוסיקה ביצירה עצמאית שתשיק מהבסיס המצויין של עולם הרוק המתקדם.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151103873524654.457429.721654653&type=1&l=a75e1905f1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא