חדשות הסצנה

אחרי החגים…

פוסט של אחרי החגים, הרבה חפירות, מילים, תובנות, תמונות, צלילים. ליקט, האזין, נכח, צילם – יובל אראל. המושג "אחרי החגים" מתייחס בעיקרון לתקופה שאחרי חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה, אולם, יש המייחסים טיעון זה שמשמעותו – דחה למחרתיים את מה שאתה יכול לדחות למחר דווקא לתקופה שאחרי חג האביב, חג החרות, חג המצות, כן התקופה הזו שבה באים בדבוקה אחת מועדי זיכרון, חגיגות ניצחון, מדורה אחת וערב של מאכלי חלב..

הדרה לוין ארדי, שרה בלוז, לבונטין7. צילום: יובל אראל
הדרה לוין ארדי, שרה בלוז, לבונטין7. צילום: יובל אראל

אני אתמקד בתאריך המיידי, השעות שאחר המימונה. אחרי שבוע עמוס בהופעות, מרביתן חגיגות השקה לאלבומים חדשים ומתחדשים של שלל מוסיקאים והרכבים, חוזרים כאן לשגרה, תחילת השבוע, אמש והערב מתרחש לו פסטיבל בלוז מס' 2 במרתף של לבונטין 7. קפצתי למופע הפתיחה, של הדרה לוין ארדי, ארדי, חמושה בשני בחורים צעירים, א.א. קול וטריסטן סלומון – Hadara Live & The Two Handsome Men Trio, הדרה  בצעה שלל משיריה בדגש על נשמת הבלוז, לאו דווקא במקצבים והמבנים הקלאסיים של הסגנון, אלא יותר באווירה והמשמעות המילולית שלהם, משוררת וזמרת נשמה.

לפט, אוזן בר. צילום: יובל אראל
לפט, אוזן בר. צילום: יובל אראל

את המשכו של הערב העברתי באולם המוארך של האוזן בר, ערב ברגל שמאל…המתחיל בצפייה בסרט דוקומנטרי – Left Fields העוסק בפעילות של מוסיקאים, צעירים, מהשוליים, באירופה במיוחד, המנתבים עצמם באלטרנטיבה להפקה עצמאית מחוץ לחברות הגדולות, הסרט עוסק במאבקם של מוזיקאים עצמאיים באירופה, להצליח במחוזות האינדי של תעשיית המוזיקה. סרט שלווה בהרצאתו של סער גמזו, העורך הראשי של קולה קמפוס 106FM על הספקטרום הנ"ל באספקט מקומי והסברים על המהות, ההבדלים בין שם לכאן ועל התובנות של מוסיקאים ומוסיקה כאומנות לעומת מוסיקה ומוסיקאים כתעשייה. סופו של הסמול היה בהופעה חמה ומלאת קצב של הצמד Left, הרכב שאסור להפסיד אותם בשום מקום ובשום זמן, Left היא להקה שעושה את זה בעצמה כבר לא מעט זמן ונמצאת בימים אלו לקראת אלבום שני ממנו בצעה מספר שירים בנוסף לחומרים קדומים יותר. אני תקווה שהצוות באוזן בר יאמץ את מתכונת הערב להשקת והרצת סדרת מפגשים שכאלו בהמשך….

יוד. האיש הקטן מהרדיו, קוטנר. צילום: יובל אראל
יוד. האיש הקטן מהרדיו, קוטנר. צילום: יובל אראל

התגלגלותו של ערב זה הגיע אלי למחרת, דהיינו הערב במפגש שערך אייל פדר מהבלוג השכן שלי –  אפרכסת במסגרת פעילות מוכוונת עיריית תל אביב במרכז מזא"ה 9 – מקום של תושבים צעירים, אשר הוקם ע"י עיריית תל-אביב-יפו כדי לשמש בית לפעילות של האנשים הצעירים של העיר. מקום חדש, שלא ממש דומה לשום דבר אחר שאנחנו מכירים. במהלך המפגש, שהנו ראשון בסדרה חדשה – מפגשים אינטימיים ומעוררי השראה עם דמויות מובילות בחברה הישראלית, החושפות את ראשית המסלול המקצועי והאישי שלהן. סיפר יואב קוטנר כיצד נראתה תחילת הדרך המקצועית שלו וענה על שאלות מסוג –  "האם ידעת מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול כשהיית בגילנו?" ו"מה עשית אז, שהביא אותך למקום בו אתה נמצא היום?".

הנה כאן הסרט שצילמו מטעם בית הצעירים…

עדאקי, פה ושם.... צילום: יובל אראל
עדאקי, פה ושם…. צילום: יובל אראל

בין לבין המופעים והמפגשים האלו גם זכיתי בהאזנה של כמה חומרי מוסיקה חדשים שכדאי לשתף בהם את הקוראים – אבי עדאקי, השרברב המזמר, מי שבגיל 31 הוציא את אלבומו הראשון "מודע אני", כמתנה לחג, אותו הדפיס ב- 250 עותקים, בעיקר בשביל חברים ומשפחה ובלי ציפיות מסחריות. מאז האלבום עשה הסטוריה ושמו של עדאקי נישא בפי כל, הדיסק עבר מפה לאוזן וצבר קהל מעריצים אדוק, עדאקי השיק אלבום נוסף מהופעת הרכבו "העדאקי'ז" שנמכר רק בהופעות וכעת מגיע השיר הראשון – "מת לחיות" מתוך אלבום אולפן ראשון שייצא בחודשים הקרובים, תאזינו, תסמנו, תעקבו!!

קיצו, אנובה. צילום: יובל אראל
קיצו, אנובה. צילום: יובל אראל


אלבום חדש שעומד לצאת בקרוב הוא אלבומה EP חדש של Kitzu הנחשבת כאחת הלהקות הטובות כיום בארץ. אחרי  סיבוב הופעות באירופה והחתמה על הסכם הפצה עם החברה המוערכת Rough Trade – חברי קיצו חוזרים עם EP חדש, האלבום A Swarm of Details into Your Umbilical Cord יוצא היום לחנויות בגרסת וויניל. מופע ההשקה החגיגי מתוכנן למוצ"ש, 9/6, 21:00, האזור, תל אביב, תרשמו ותסמנו ביומן. בינתיים ניתן להאזין לאלבום בענן הצלילים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150734351694654.422112.721654653&type=1&l=43f68fa370

וידיאו

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close