יום ראשון, יולי 26, 2026

רות נודלמן חושפת שירתה

רות נודלמן, בין מסורת לאוונגרד, בין קודש לחול, בין אינדי לקלאסי, מופע השקה לסינגל "מלח", 06.12.2011, 22:30 תיאטרון תמונע, ת"א. היה, שמע, ראה וצילם – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" ולבלוג הזה.

רות נודלמן, פסנתר, תמונע. צילום: יובל אראל
רות נודלמן, פסנתר, תמונע. צילום: יובל אראל

רות נודלמן, כותבת, יוצרת, זמרת ופסנתרנית, עוסקת בהוראת נגינה בפסנתר וקלידים, עובדת בימים אלה על אלבום בכורה מבטיח, בד בבד עם יציאתה לסבב הופעות עם להקה מגובשת הכוללת ארבעה נגנים מוכשרים. רות יוצרת "רוק פסנתר" בסגנון אישי, ייחודי, בלתי מתפשר.

כמי שמגיעה מהעולם המסורתי ומלימודים בבית הספר הדתי הנאור לבנות "פלך" בירושלים, משלבת רות ביצירתה את הזיקה העמוקה לטקסטים המכוננים של היהדות יחד עם האהבה למוסיקה אלטרנטיבית וידע מוסיקלי שנצבר בשנות הלימודים בבית הספר "רימון".

המוסיקה של רות ניזונה מהשפעות מגוונות הנעות בין המוסיקה קלאסית של באך ושופן, בין הרוק של פי-ג'יי הארווי, פורטיסהד, ועד קריצה לגיבורי פסנתר מקומיים דוגמת יוני רכטר, שלמה גרוניך ושלומי שבן.

המוסיקה תמיד מפתיעה, לוקחת פניות לא צפויות וטעונה ברגש והבעה מדויקים. הטקסטים בוגרים וחדים, בהם רות חושפת את עולמה הפנימי ללא רחמים – הקונפליקטים עם הדת, אהבות וחלומות, כולם מוגשים במקצועיות וסאונד עדכני שלא יבייש אף אמן בינלאומי. רות נודלמן יוצקת שילובים בין תמלילים של אלתרמן, פנחס שדה וספר תהלים.

רות נודלמן, מופע השקת סינגל- מלח. צילום: יובל אראל
רות נודלמן, מופע השקת סינגל- מלח. צילום: יובל אראל

ליל שלישי, אמצעו של השבוע, תיאטרון תמונע, מקבל נופך אחר, אל אולם ההופעות מתקבצים דמויות קצת שונות מהקהל הקבוע, קרובי משפחה, חלק חובשי כיפה ולובשות שמלות, חברים מלימודי המוסיקה והבית.

במרכזה של הבמה מוצב פסנתר הכנף אותו עוטפים מסביב כלי נגינה נוספים, כמה דקות לפני השעה 23:00 האולם מחשיך, בחורה עדינת גו עולה ומתיישבת אל מול הפסנתר, גם עמדת התופים מאויישת, המופע נפתח, תיפוף קל מלווה את נגינת הפסנתר, בתחילה ללא מילים, שיעור קטן ביכולות נגינה, קורטוב של מבנה קלאסי וקריצה לפופ.

די מהר מצטרפים הנגנים הנוספים , ובסך הכל – רות נודלמן  בשירה ופסנתר, נעמן שדמי בלפטופ וקלידים, הוא גם אחראי על ההפקה המוסיקלית, טל אברהם  בגיטרה חשמלית, רונן ניסנבוים  בגיטרת הבס ויוסי עדי – על התופים וכלי הקשה.

המופע מורכב משירים המתבססים על נגינת הפסנתר וקולה של רות, המחשבות רצות במוחי, אקטואליה, שורשיה המסורתיים של רות המשתלבים עם הלימודים ברימון, שוב אקטואליה, שירת נשים, ויכוח ציבורי או פנים צה"לי, הערב בדיחות חסרות טעם של הצמרת הביטחונית, שוב אקטואליה, המילים בשירים, אינן עוברות כך, משקלן כבד, רבות משמעות, חלק מהשירים ניזון מהמקורות והמורשת של העם היהודי, קורטוב יידישקייט, אבל מעל הכל, הקול, קולה של רות, עולה ומרחף מעל הצלילים, מעל המנגינות והכלים, יוצר מעין אווירה נעימה.

תוך כדי המופע מבצעת רות גם גרסה אישית, שונה בפרשנות לאחד משירי החלונות הגבוהים "אינך יכולה", שונה, יותר מהוסס, מתחיל טיפה בפאתוס, אט אט השירה מתחזקת, המנגינה הופכת לסוערת וקצבית יותר, השיר הופך לרוק'נ'רול סוער וזוכה למחיאות כפיים רבות בסיומו. רות צלחה את הדרך שהציבה לעצמה בביצוע זה.

רות נודלמן ונעמן שדמי, תמונע. צילום: יובל אראל
רות נודלמן ונעמן שדמי, תמונע. צילום: יובל אראל

המופע מתקדם, שיר רודף שיר, עתה קמה רות ממקום מושבה ליד הפסנתר, לצלילי הנגנים היא פוסעת ומטפסת על  העמדה המוגבהת בפאתי הבמה, ביצוע פומבי לסינגל הראשון אותו היא משחררת לעולם, השיר נקרא מלח –  הוא עוסק בפחד מההתמודדות עם העבר, עם מערכות יחסים הרסניות, הפחד להראות חולשה ולקבל את כל אלו כחלק ממך.

בוא גלה לי סוד רק לי ולא עוד

שונאת שירי אהבה

למה שאכתוב אותך, שאי פעם אסתכל אחור

 

ידיים באוויר, הראש עמוק בקרקע

הלב אולי מזכיר, מה מתרחש בשכחה

לומדת את הכללים, רק בשביל לשבור אותם

לא סובלת הבל , אולי אני הטיפשה

 

אם אסתכל אחור, המלח אותי ישטוף

 

בוא ותיעלם, בירכתי המחשבה

כבר לא קפואה לנצח, טווה חוטים של קירבה

אני ככל הארץ, קציר וזרע קור וחום

קיץ וגם חורף, אתן ללילה קצת יום

זהו שיר רוק-פסנתר סוחף, מעין גרסת רוק אישית לסיפור "אשת לוט" התנ"כי. המספק טעימה ממשית מהחומרים באלבום המתהווה של רות, היא נסחפת עם השירה, תשכחו את הישיבה מול הפסנתר, זמרת, מבצעת, רוקעת ברגליה ומניפה את ידיה, והנה היא כבר בצידה השני של הבמה, עולה על העמדה המוגבהת השנייה, כעת טל אברהם פוצח בסולו גיטרה רועש ומלוכלך, רות בהתלהבותה יורדת מהבמה אל חברותיה שמחבקות אותה, היא עוד לא הפנימה שכעת היא הגיבורה על הבמה, היא מתעשתת, חוזרת ומסיימת את השיר.

המופע קרב לסופו, כעת ההרכב יורד, רות נשארת לבד על הבמה, ואני, קצת הרהורים שלי, בתחילה חששתי מהמופע, אמרו לי דתל"שית (דתיה לשעבר), נושאים מהדת, מה לכאן ולרוק'נ'רול? חששותיי התבדו, רות יודעת לשלב, יחד עם הרכב הנגנים שלה, קורטוב מכל דבר, כפי שציינתי בפתיחה – בין מסורת לאוונגרד, בין קודש לחול, בין אינדי לקלאסי.

תעקבו אחריה, האלבום בוודאי יושק במהלך החודשים הקרובים.

לחצו לצפייה ב גלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150435686654654.379234.721654653&type=1&l=cdab73bc78

וידיאו

הכי חדשים

מתחילים מהיסוד עם שלמה גרוניך

בדיוק במקום שבו פעל מועדון טסה, הוקם בימים האחרונים מועדון יסוד. אותה כתובת ברחוב היסוד 4 קיבלה פנים חדשות וסיפור מוזיקלי מתחדש. במוצאי שבת הגיע לשם שלמה גרוניך, אמן ותיק והרפתקן חסר מנוחה. המפגש בין המקום הצעיר ליוצר הוותיק יצר ערב נכון ומלא סימפטיה. מהטסה אל היסוד מי שהכיר את טסה הבחין מיד בשינוי הגדול […]

לחפש את ג'וני מיטשל. כשהספר, המוזיקה והבמה נפגשים

יש ספרים שנקראים בשקט. יש ספרים שמלווים בפסקול. "לחפש את ג'וני מיטשל" של ענת שוורץ פרידמן שייך...

toMix מגיעה לראשון לציון: מתחם התרבות toX ייפתח בספטמבר

רק בסוף השבוע חגגנו את פתיחת מועדון אפטאון בקריית עתידים. המועדון החדש סימן מהלך נוסף של קבוצת...

שרית חדד תחגוג שלושים שנות מוזיקה בפארק הירקון

בשלהי דצמבר העלינו כאן שאלה פשוטה ומסקרנת. האם שרית חדד תגיע לפארק הירקון בקיץ 2026? כעת סימן השאלה...

אל תדליקו לי נר: דני דותן מכנס ארבעים שנות מחאה לספר אחד

ישנם זיכרונות מוזיקליים שאינם זקוקים לתצלום כדי להישאר חדים. שנת 1981 עדיין עומדת אצלי במרתף שחור ברחוב...

להתראות ותודה על הקרמשניט: פרידה משפחתית עם עוגה, ביטלס וחשבונות פתוחים

יש משפחות שמכינות כיבוד לקראת ביקור הילדים. משפחתם של איזי ותיקי מכינה כיבוד לקראת השבעה שלה עצמה....

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

toMix מגיעה לראשון לציון: מתחם התרבות toX ייפתח בספטמבר

רק בסוף השבוע חגגנו את פתיחת מועדון אפטאון בקריית עתידים. המועדון החדש סימן מהלך נוסף של קבוצת...

החיים על פי שייקספיר מגיעים אל הפילהרמונית

שייקספיר כתב על בני אדם, לכן יצירתו מסרבת להישאר בארון הספרים. בקרוב היא תצא משם ותתיישב לצד...

אנימיקס 2026 ייפתח עם רבקה מיכאלי ויסתיים במופע של דני בסן

פסטיבל אנימיקס חוזר לסינמטק תל אביב עם תוכנית עשירה של אנימציה, קומיקס, קריקטורה ומופעי מוזיקה. בין אירועי הדגל בולטים מופע הפתיחה עם רבקה מיכאלי ופרויקט הנעילה של דני בסן, לצד אורחים בינלאומיים, תחרויות, מחוות ותערוכות. פסטיבל אנימיקס, הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, יתקיים בין 4 ל 8 באוגוסט בסינמטק תל אביב. הפסטיבל מציין השנה את […]

אנגלברט האמפרדינק חוזר לישראל לסיבוב הפרידה העולמי

יש אמנים שהקול שלהם אינו מתיישן. אנגלברט האמפרדינק נמנה עמם. הזמר הבריטי, שחוגג השנה 90, ישוב לישראל...

פסטיבל חדש נולד בירושלים: תצריף מחבר בין מוזיקה, תרבות וסיפורים

יש פסטיבלים שמסתפקים בלוח הופעות נוצץ. יש כאלה שמנסים לספר סיפור. תצריף שייך לסוג השני. כבר במהדורתו...

יחידת התרבות "דבק" יוצאת לדרך חדשה

היחידה העירונית דבק פותחת פרק חדש בפעילותה. אחרי כארבע שנות עשייה בתל אביב יפו, היא יוצאת לראשונה...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא