אריאל הורוביץ חוגג את השקת אלבומו החדש "כשבאנו הביתה" במופע במועדון זאפה בהרצליה, טלי ספיר ושי שיר הגיעו כדי לחוות את השירים ולחזור עם הרשמים, המראות והקולות.
לאחר 4 שנות עבודה מאומצת, אריאל הורוביץ, הילד שגדל כ"הבן של" אבל הלכה למעשה, רודף אחר אלמוניותו, משיק את אלבומו השביעי "כשבאנו הביתה" אשר הופק ע"י יאיא כהן אהרונוב, האיש והתלתלים, ההוא מהדג נחש וסדרת נגנים מוכשרים: אדם מדר-יודללה, מנדולינה, חצוצרה, חלילית וכינור. נדב הולדנדר- בס, קלידים, גיטרה אקוסטית. רועי צעדי – גיטרה ואוריה מדר –תופים.
היוקלילי פותח את המופע עם "אהבה אנלוגית" מהאלבום החדש ולאחריו "כשבאנו הביתה" שיר הנושא של אותו אלבום. שניהם מאוד נוסטלגים עם מלודיות נהדרות, כאלה שיכולות בקלות להפוך ללהיטים ששרים בנסיעה. עוד מהאלבום החדש "ברלין" שיר ציני מאוד ומלא ביקורת על דור שלם שמרים ידיים מהר מידי ובורח למדינה אחרת לחיות את החיים, לחלום את החלום אך מתרסק למציאות שבה לא מספרים על השדים של ברלין. "כדאי שתמהר כי יש מכסה בקורס לגרמנים".
לצד השירים החדשים, הוא ביצע גם את הלהיטים כמו "יאללה ביי", "רנה" ו"האהבה מתה" ובין השירים קטעי קישור המגוללים את ההיסטוריה האישית שלו, שבאופן בלתי נמנע רבודה בהיסטוריה שלנו מכורח שושלתו. הוא מספר על יום אחד בשנות השישים, ובו נשמעה דפיקה בדלת דירתה השכורה של נעמי שמר בתל אביב, היא פותחת ובדלת עומדים כל הסולנים של להקת הנח"ל. "אם נקביל זאת לימינו, זה כאילו סטטיק ובן אל יעמדו במפתן דלתה" אומר הורוביץ. "מה אתם עושים פה?" שאלה ועודנה בכותונתה. "קבענו" ענו. היא לא זכרה שהם קבעו לעבוד על שיר ובטח שלא כתבה אותו עדיין, אך לא התבלבלה וענתה "קבענו ל-11 עכשיו עשרים ל-11, אני עוד בכותונת, לכו עשו סיבוב וחיזרו עוד מעט". ב-20 הדקות שנותרו לה כתבה את "מחר" אותו ביצע הורוביץ בגרסת אינדי וחליל. ב"היאחזות הנח"ל בסיני" הבמה הוחשכה ונשמעה הקלטה של נעמי שמר מבצעת את השיר. בהמשך מצטרף הורוביץ וכך, הם מבצעים דואט מהעבר ומהעתיד בשני קולות של בן ואימו.
האלבום מביא את החוויה האישית של אריאל הורוביץ, מהיותו נצר לפזמונאית, אולי הכי משמעותית שלנו והוא עשוי מגעגועים.
קטעי וידאו מהמופע
