מופע השקת האלבום "Through The Woods" של רועי דהן, שלישי, 06.12.2016, מועדון בארבי, אורח – ערן צור. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. וידאו – אדוה אראל.
אני יכול בביטחון גמור לומר כי כל מה שיש לי על רועי דהן ויצירתו המוסיקלית אמרתי, לא, אין זאת מכיוון שהבאר התייבשה, לא אצלי ולבטח לא אצל רועי, היצירה שלו ממשיכה לפעפע מתחת ומעל לשטח ולהוכיח שוב ושוב כי אכן דברים שנאמרו על ידי, נכונים המה, כי "רועי דהן הוא מוסיקאי, כותב, מלחין ויוצר רגיש ומיוחד, כבר אמרתי עליו כי הוא טרובדור ישראלי. נוגה, רך, נעים המשוטט במחוזות הפולק רוק האלטרנטיבי עם השפעות דומיננטיות מהמוזיקה של ניק דרייק ואליוט סמית'."
ולא רק זאת, מן הסתם אני יכול לומר היום, כמה שעות לאחר שהסתיים מופע ההשקה לאלבומו השלישי שאינו נופל במאומה משני אלבומיו הקודמים באיכויותיו המוסיקליות והרגשיות, כי אכן הרגישות מתחדדת יותר ויותר, היצירה ממשיכה לבעבע מתוכו והוא רק חוזר ומצדיק את דברי באמנותו.
עוד אוסיף ואצביע על מילים שאמרתי והם יהוו מעין הוכחה לכך שהמתכונת בה התקיים אמש מופע ההשקה הייתה ממן הסתם, או יותר מדוייק, לטעמי, בפספוס מה, ולמה הכוונה, אין לי כל תלונה למועדון בארבי ולמתכונת בה התקיים המופע, אך אני סבור ומאמין באמת כי רועי דהן שכבר אמרתי כי הוא "…מבזבז את זמנו כאן, ולא, לא, אין כוונתי כי הוא לא מצליח, או לא יוצלח, או לא מכוון לקהל, או שהקהל אינו מקוון אליו, לא, כי רועי לוקח את הרהוריו המוזיקליים הרחק הרחק מכאן" היה צריך אמש להביא את כל כובד היצירה מלאת הרגש שלו למקום בו הקהל יושב, אינו מתעסק בדבר למעט כוסות יין או בירה בשולחנות קטנים וכל כולו מאזין במלוא תשומת הלב.
עוד אכביר במילים ואנסה למצוא את השביל הנכון להתהלך בו ואומר כי אינני חושב, עם כל הערכתי ואהבתי לאורח של רועי – ערן צור הגדול מכולם, כי רועי היה זקוק לאירוח במסגרת מופע ההשקה כדי למלא חלל או לעבות תוכן בחגיגיות, ביום אחר במקום אחר הייתי רוצה לראות את רועי דהן בקדמת הבמה, מאחורי הקלידים ופניו לקהל, חבורת הנגנים המלווה אותו עומדת מאחור בערפל המוחשך, וכל הקהל ישוב בגובה העיניים, עד כמה שזה ניתן, מולו כשאור אחד לבן מאיר אותו בעדינות וקדימה לשחרר את כל המחשבות הנוצקות בצלילים ובמילים, אולי זאפה תל אביב כזה, אולי 360 בבארבי כזה, אפילו קפה ביאליק או אוזןבר, קטן יותר, אינטימי יותר, ישיבה יותר, אחד על אחד.
כי זה לא פופ וזה לא רקיד, זה לא גרוב וזה לא פזיז, זו אסופת שירים שנכתבים מתוך הלב ומוצפים ברגשות מהולים בצלילים מעודנים טיפה קודרים ונוגים.
אבל בכל זאת, הי, היה מופע מצויין, רועי היטיב להגיש את שירי האלבום החדש כשהוא משבץ פה ושם גם נציגים משני אלבומיו הקודמים, והקהל בא כי הוא אוהב את רועי דהן, והקהל אהב, ואני אהבתי, והביקור של ערן צור היה מצויין, והחיבור ביניהם היה מלא כבוד והערכה, והנה רועי כבר מחזיק באלבום שלישי, ואני חושב שהאלבום הרביעי כבר נבט לו והדרך הלאה וקדימה ממשיכה.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
כתבה על השקת אלבום הבכורה
כתבה על השקת האלבום השני
הנה האלבומים, כולם, להאזנה או רכישה מקוונת
וידאו, צילום אדוה אראל
