טוני בנט הוא אלמותי

המופע של טוני בנט בהיכל התרבות בתל אביב, ראשון, 14.09.2014.נכח, חש את הסווינג, תיעד ומדווח – יובל אראל. כתבת וידאו ב"גיא פינס" בערוץ נענע10.

טוני בנט, או בשם ילדותו אנתוני דומיניק בנדטו, נולד עם הורי או הורי הוריכם, ממש ברבע הראשון של המאה שעברה, הוא חגג הקיץ 88 אולם כוחו במותניו, מאחוריו וגם לפני קריירה ארוכה בינלאומית כזמר פופ, ג'אז ושירי מחזות זמר. ככה זה כשאתה נולד בזמן הנכון, זמנם של הגדולים באמריקה וגדל על צליליהם של אל ג'ולסון, אדי קנטור, ג'ודי גרלנד, בינג קרוסבי, לואי ארמסטרונג וג'ו נוטי, וילדותך עוברת דרך סמטאות קווינס לצד ילדים שהוריהם הגרו מאיטליה.

אמש מעל בימת היכל התרבות על שם צ'ארלס ברונפמן לעיני ואוזני 2,480 איש, ביניהם כאלו המתוייגים כשמנה וסלתה, הגיש טוני בנט, המחזיק בארון בביתו 17 פרסי גראמי, מופע מדוייק, איכותי, אמיתי ומרגש הלוקח את הקהל באחת כבתוך מכונת זמן אל הימים בהם סרטי הקולנוע היו בשחור לבן, השחקניות היו לבושות במיטב הוינטאג' וגברים בין אם היו מרומו של עולם או מביב האשפתות של העולם התחתון תמיד מגולחים ומסורקים למשעי ולבשו חליפות שלושה חלקים גם בסמטאות המעופשות בתפוח הגדול…

כמה ימים לפני המופע המתוכנן, בעצם עוד בימי המערכה הצבאית, מי שאמון על הזמנתו לארץ היה מלא תקווה וביטחון ואף דאג כי משרד יחסי הציבור המטפל במופע יעביר לתקשורת עותק מאלבום האוסף של מיטב להיטיו של טוני בנט, הרבה דואטים עם השמות שכל אחד מהם היה ממלא את ההיכל ואפילו את הפארק בעצמו, מפול מקרטני , אריתה פרנקלין, איימי ווינהאוס, סטיבי וונדר, ברברה סטרייסנד, קיי,די לאנג, ריי צ'ארלס ועד הילדונת ליידי גאגא, עובדה שהזרימה תובנות כי המופע המתוכנן אמור להיות אחד מסוגו, מפגש עם דמות אלמותית כמעט.

ההרכב המלווה אותו, רביעיית ג'אז קלאסית הכוללת את המנהל המוזיקלי ונגן הפסנתר מייקל רמזי, סרג׳נט גריי בגיטרה, מרשל ווד בקונטרבס והרולד ג׳ונס על התופים, פתחה את המופע באולם הענק עם ארבעה קטעים אינסטרומנטליים מתוך יצירות ג'אז שהפכו לקלאסיקות תוך אילתורים אופייניים ביניהם נדחפו עבור הקהל הישראלי כמה אקורדים מנעימות קאלט ישראליות, להיות בסדר עם הנתינים במזרח התיכון…

כאשר סוף סוף מאיר הזרקור את כניסתו של טוני בנט, הנראה גזור היישר מתוך סרט גנגסטרים לצידו של פרנקי כחול העיניים עליו השלום, פיתחתי באופן מיידי תחושה שהנה תיכף יעלו לבמה כמה מלצרים ממסעדה איטלקית ניו יורקית וכל ההיכל הגדול הזה יהפוך באחת לפאסטה בפרמזן ושלל גופות נקובות בכדורי טומיגן אחרי קרב בין כנופיית ברוקלין לכנופיית קווינס, ככה אני, ננעל מיידית על אסוציאציות…

אבל באמת ובתמים, האיש הזה בן השמונים ושמונה, עמד זקוף על הבמה, לא אחת הניע את גוו בתנועות ריקוד המצביעות על כושר וגמישות מעולות, תוך שהוא מפלרטט עם הקהל בעדינות ונותן דרור לקול הבריטון שלו למלא את המופע בשירים, קלאסיקות המהולות בג'אז, סווינג, פופ של העשורים מהמאה שעברה, הקדשות ייחודיות לחברתו הצעירה עימה הופיע יום קודם בפארק עליה הוא מעביר דחקה שעובדת טוב בכל המופעים שלו "תקנו את האלבום החדש שלנו, היא צריכה את הכסף…" ובהמשך הוא מגיש מחווה לאחד מגדולי שחקני הקולנוע צ'רלי צ'פלין ומציין כי צ'פלין שלח לו מכתב תודה לאחר ששמע את הביצוע המתחדש לשיר Smile.

שעה וחצי תמימות של חוויה חד פעמית, כזו שמשחררת בחשאי את גופך ואתה (אני למעשה) נותן באצבעות צרידה לפי הקצב ומנסה לנענע את הגו עם המוזיקה בחשאי מבלי להפריע לשכניך בשורה כאשר המילים, הצלילים ובמיוחד מקצבי המצילות של המתופף נותנים את הגרוב מתוך הסשן, מקסימום דומה לחוויות שחוויתי במופעים של ברברה סטרייסנד, שארל אזנבור או חוזה פליסיאנו, סוג של חוויות מוזיקליות כשאתה חש את משב רוחה של ההיסטוריה נוגעת בפניך ואתה מבין שזו מציאות שזכית לחוות…

פליי ליסט:

Watch what Happens, They All Laughed, Maybe This Time, I Got Rhythm, Cold Cold Heart, Sing You Sinners, Steppin With My Baby, But Beautiful, The Best Is Yet To Come, Just The Way You Look Tonight, Just In Time, Boulevard Of Broken Dreams, The Good Life, Once Upon A Time ,Shadow Of Your Smile, One For My Baby, For Once In My Life ,I'm Old Fashioned, San Francisco, Who Cares, Smile, When You're Smiling, How do you Keep The Music Playing

בקטנה – טוני התכוון לקנח עם השיר Fly Me To The Moon אבל ככל הנראה הוא העדיף לנופף ארוכות לשלום לקהל שנעמד על רגליו ומחא כפיים ממושכות לאיש הזה שהחזיר לנוכחים את התחושה שהנה, אחרי קיץ מחורבן אנחנו חוזרים להיות חלק מהעולם התרבותי שמעבר לים.

לחצו לצפייה גלריית תמונות מהמופע

וידאו