וכשהיום יבואָ, יונה תעוף גבוה

ערב שלישי בסדרת מופעי "דו"ּ בבית מזרח מערב ביפו, הפעם לירון עמרם ויהודה קיסר, שלישי, 16.09.2014. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

כאשר יהודי עליית תימן "אעלה בתמר" בשלהי המאה התשע עשרה בנו את בתיה הראשונים של שכונת "חארת' אל טנק" המוכרת כיום כ"כרם התימנים" מחוץ לגבולה הצפוני של יפו, הם לא העלו במחשבותיהם כי יבוא יום ואחד מילדי השכונה יצטרף לבנו של אחד מגדולי הפייטנים שיעלה לארץ עם קום המדינה בעליית "על כנפי נשרים" והשניים יכבשו את לבבות הקהל בליבה של יפו.

כן, יותר ממאה שנים חלפו מאז נכתשו החילבה והסחוג בסמטאות שכונת הכרם בהם גדל מאוחר יותר יהודה קיסר, לימים נגן הגיטרה הייחודי שבאמתחתו שלל שירים אותם יצר יחד עם טובי הזמרים והיוצרים בזמר התימני והמזרח תיכוני למן צלילי העוד, זוהר ארגוב וכל היתר.

כך גם בסמטאות בתי מחנה העולים ראש העין כאשר אהרון עמרם לימים אחד המשוררים והזמרים המשמרים את שירת תימן גדל והפך לכותב החשוב בדורנו של שירי עדתו ובניו הולכים בדרכו, במיוחד אחד הצעירים שביניהם, בן הזקונים לירון עמרם אשר צעד כמה צעדים קדימה ושילב את הצלילים החריפים עם גווני המוזיקה העכשווית בקורטוב אלקטרוניקה ומקצבי רוק.

אבל למה אני חופר לכם כאן מימי העבר? ההווה שולט ואכן אמש, במסגרת הליין "דו" אותו מפיק יונתן ליפיץ בבית "מזרח מערב", אחד הבתים הערביים הישנים האקזוטיים והקסומים בליבה של יפו הערבית, ליין המשלב בתבונה מגוון רחב של אמנים במופעים אינטימיים החושפים פנים אחרות ליצירותיהם, בשלל סגנונות, כלים ושפות, התקיים הערב ה"תימני" בו נטלו חלק כל אחד לחוד ואף יחדיו לירון עמרם  ויהודה קיסר.

את הערב פתח לירון עמרם מלווה ביונתן דסקל שהגיש עיבודי פסנתר מלודיים ללחני השירים של לירון במופע שחציו אקפלה ווקלית המרטיטה נימים של רגש ואף אסוציאציות להיותו של לירון במעמד הנוכחי מעין התשובה הגברית לשירת הנשים "דעאסה" המתבססת על ווקל ומקצבי פחי הזיתים או התוף התימני, חושף בכך את היסודות הנקיים של תמלילי השירים והרגשות המוטמעים בהם כאהבה, כאב, וסבלות אורח החיים הסגפני אך המתאווה לשמחה וצהלה בכל הזדמנות.

לעומתו, בחלקו השני של הערב הופיע יהודה קיסר המלווה בעולה החדשה מקזאחסטן מירי אפרת, זמרת ופסנתרנית המגיעה מלימודים קלאסיים ויוצקת טעמים וריחות חדשים ללהיטי המזרח השגורים כל כך בצלילי גיטרת הגיבסון של קיסר וכפי שמירי מצהירה בעצמה "הייתי תימניה בגלגול הקודם", יהודה שבשיגרה מלווה זמרים אחרים במסגרת הופעות ריקוד וחפלות מזרחיות במועדונים לקח הפעם, יחד עם מירי את המקצבים והצלילים האופיניים שעליהם יש לו זכויות יוצרים וממציאים למקום אחר לחלוטין לצד ביצועים מעודנים לכמה קלאסיקות מאוצר השירה העברית, העושר הווקלי המעודן של מירי לקח את ה"חפלתיות" כמעדן הדורש האזנה חריפה מעבר לגרוב שבבסיס הנעימות.

והקינוח, כמנהג בערבי הליין, שזהו השלישי מבינהם בעונה הנוכחית, שיתוף פעולה בדואטים מוזיקלים של שני האמנים, יהודה ולירון, שדרך אגב משתפים פעולה לאורך תקופה רבה (יהודה ניגן גם במופעים של אהרון עמרם, אביו של לירון), שיתופים להם הייתי עד כבר מאחד המופעים הראשונים ברדיו EPGB  בתל אביב כשהשלושה – אהרון, לירון ויהודה מרקידים את באי המקום ועד הימים האחרונים את לירון ויהודה הפעילו את שרירי הריקוד של הבנות בחגיגת השקת ספר הביכורים של עדי קיסר (לא קרובי משפחה) במועדון הפסאז'.

אז כן, הקינוח התבסס על מחרוזת משיריו האלמותיים של זוהר ארגוב המנוח וכאמרה הידועה על התימנים, כשדופקים בפח כולם רוקדים, מתוך הקהל שכבר קם על רגליו לרקוד ולמחוא כף עלה בספונטניות לבמה אחד הווקליסטים הכי חשובים כיום בשימור השירה התימנית האותנטית, שי צברי שאין זו הפעם הראשונה לשירתו עם לירון, וסחף את כל ההתרחשות לכמה רגעים של אווירה שמחה שבשמחות.

בקטנה – אני אמנם משוחד, אולם הליין שיונתן ליפיץ מפיק מהווה את אחד מפרוייקטי המוזיקה המוצלחים שמתרחשים כאן בגוש דן, מהווה תשובה מקומית אם כי בזעיר אנפין (וזהו ייחודו להלכה) לפסטיבלים ואירועים הממותגים כאמנות מוזיקלית עשירה הנערכים ברחבי הארץ. אני מקווה שהליין יקיים עונה נוספת במהלך החורף המתקרב ואף ירחיב את פעילותו לסדרת מופעים תחת כיפת השמיים בחצר הענקית של בית מזרח מערב.

אלכה דרך מסילה, בין שרידי הקהילה, הזהירים בתפילה…

(ר' שלום שבזי)

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו (צילום – אדוה אראל)

לירון עמרם ויונתן דסקל

יהודה קיסר ומירי אפרת

יהודה קיסר ולירון עמרם

יהודה קיסר, לירון עמרם ושי צברי