בין שגרה שבורה לרגע של נשימה, שיחה פנימית שהופכת לפסקול של תקופה, מוזיקה שמסרבת לצעוק ובוחרת להישאר קרובה.
ישנם רגעים שבהם המילים הופכות צפופות מדי והאוויר בחוץ דחוס ומאיים. אנחנו מהלכים בתוך מציאות שסועה ומחפשים אחיזה במשהו שמרגיש כמו בית. ובתוך הסדק...