יום חמישי, נובמבר 12, 2026

גיא מזיג מחזיר את הקלאסיקה הישראלית אל הבמה

גיא מזיג יוצא לסיבוב הופעות חדש, ומזמין אליו כמה מהקולות שעיצבו את פס הקול הישראלי. ביום שישי הקרוב יפתח את הסיבוב במפגש מוזיקלי עם שלמה יידוב. בהמשך יצטרפו אילנית, חנן יובל, דורי בן זאב ועוזי פוקס.

יש משהו מסקרן במפגש בין מוזיקאים מדורות שונים. במיוחד כשהאחד גדל על יצירתו של האחר. גיא מזיג, האיש שהביא את הפאנק והגרוב אל לב המוזיקה הישראלית, החליט הפעם לחזור אל השירים שעליהם גדל. לא במסגרת מופע נוסטלגיה שגרתי, אלא מתוך רצון להעניק להם חיים חדשים. עם העיבודים, הנגנים והאנרגיה המזוהים עם הופעותיו.

מתחילים עם שלמה יידוב

ביום שישי הקרוב, 13 בנובמבר, יעלה מזיג לבמת זאפה הרצליה. לצידו יתארח שלמה יידוב, מהיוצרים והגיטריסטים הבולטים במוזיקה הישראלית. האיש שחתום על שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון המוזיקלי המקומי.

לקראת המפגש קיימו השניים חזרה משותפת, שממנה הגיע גם תיעוד מוזיקלי מרגש. עבור מזיג מדובר בהרבה יותר מהזדמנות לחלוק במה עם מוזיקאי ותיק.

"אושר, כבוד וזכות גדולה לארח את המוזיקאי האדיר הזה, שלמה יידוב, בשישי הקרוב, עם השירים הכל כך יפים שלו, שמלווים אותי כבר הרבה זמן", סיפר מזיג בהתרגשות.

לא רק נוסטלגיה, גם הרבה גרוב

מי שמכיר את מזיג עוד מימי הדורבנים, ובהמשך מקריירת הסולו שלו, יודע למה לצפות. מוזיקה שמסרבת להישאר במקום, עיבודים עשירים, נגינה מוקפדת והרבה מאוד נשמה. לצד הלהיטים שלו, בהם "יצאנו לרקוד", "שוב הדיסקו כאן" ו"לבד במדבר", הוא מבקש לפתוח חלון אל יצירותיהם של מוזיקאים שהשפיעו עליו.

בהמשך הסיבוב יתארחו אילנית, חנן יובל, דורי בן זאב ועוזי פוקס. כל אחד מהם מגיע מעולם מוזיקלי אחר, עם שירים שהותירו חותם משלהם.

מעניין יהיה לשמוע כיצד יישמעו אותן קלאסיקות כשהן פוגשות את מכונת הגרוב של מזיג. האם יישארו קרובות למקור, או יקבלו פרשנות חדשה לגמרי? כך או כך, החיבור בין הכבוד לשירים המקוריים לבין החופש המוזיקלי של מזיג מסמן מפגש שכדאי להקשיב לו.

המופע הראשון: יום שישי, 13 בנובמבר 2026, בשעה 14:00, זאפה הרצליה. פתיחת דלתות בשעה 12:00. לפרטים ולכרטיסים למופע בזאפה

הכי חדשים

רובי אביזיז – חלומות מתגשמים על הפסנתר

מהפואיה של הבימה אל היכל התרבות יש לי חיבה מיוחדת למוזיקאים שאפשר לפגוש גם מחוץ לאור הזרקורים. כזה...

חצי בן אדם בעיר של אנשים מלאכותיים

כל העיר רואה יריב בן יהודה ממשיך להעניק חיים חדשים לשירי האלבום "ארוע בחיים". אחרי הקליפ ל"פגשתי את...

דוד שאול שואל: מי אני?

הרבה לפני שכולם הכירו את שולי את דוד שאול פגשנו כמוזיקאי הרבה לפני שהפך לשולי, הדמות הקולנועית שזכתה...

מוקי – איך ייראה מחר

מוקי, דני ניב, אינו זקוק להצגה ארוכה. מי שהחל את דרכו עם שב"ק ס', המשיך לקריירת סולו...

טרנטינו הגיע לנמל יפו, אפילו בלי לצאת מהבית

כשהקולנוע של טרנטינו פוגש את הבמה יש משהו מיוחד באופן שבו קוונטין טרנטינו בוחר את המוזיקה לסרטיו. לפעמים...

הג'אז העולמי מגיע לרעננה

יש ערים שמזוהות עם מוזיקת רוק, אחרות עם מוזיקה קלאסית. רעננה מטפחת כבר שנים מערכת יחסים מיוחדת...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...

מבלוז לבאך: הצלילים חוזרים לנמל יפו

מה מחכה לנו בבית המכולות בנמל יפו? אחרי סדרת ההופעות המתוכננת של "Blues & Booz" שתחל השבוע,...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...