בימים אלו אנחנו מוצפים בשירים שנולדו בסימן חגי תשרי. רבים מהם עוסקים בחשבון הנפש שבין האדם לאלוהיו. חלקם טובים ונוגעים, אחרים נשמעים גנריים וצפויים למדי. אולם ״פעימת לב״, השיר החדש שכתב והלחין אביתר בנאי, מגיע ממקום אחר. זהו חוט עדין שנשזר היישר מתוך הנשמה, נמתח בין כאב לאמונה ומבקש לחבר את החלקים שהתפזרו בדרך.
בנאי אינו מציע כאן נחמה קלה או תשובה מוכנה מראש. הוא נכנס אל המקום הכואב, מקשיב לדופק ומחפש בתוכו דרך. הלב פועם בדיוק במקום שבו הנפש מתקשה להירגע. המחשבות מסרבות להניח, הרעש החיצוני מתגבר, והאדם ממשיך לחפש את האחד בתוך עצמו.
כמו בשירים רבים של בנאי, החיפוש האישי פוגש כאן את האמונה. אולם ״פעימת לב״ אינו נשמע כמו דרשה מולחנת לכבוד החגים. בנאי משאיר בתוך השיר את הפחד, הספק והסתירה. דווקא מתוכם צומחת התפילה, אישית מאוד אך פתוחה לכל מי שמוכן להקשיב.
בין הכאב לבין האחד
הפתיחה מציבה אותנו מיד בתוך גוף חסר מנוחה. הלב פועם במקום הכואב, והמחשבות מסרבות להניח. הטלוויזיה מנסה להרעיש מעליהן, אך השקט ממשיך לדפוק בדלת. בנאי מתאר רעב פנימי, ניתוק ואגו שמתפורר מבפנים. מתוך הבלבול חוזרת התובנה המרכזית: האדם רוצה הכול, אך הכול נמצא באחד.
הכאב אינו עומד מול האמונה, אלא מוביל אליה. השבר אינו תקלה במסע, אלא השער שדרכו בנאי נכנס פנימה.
בתוך השיר משתלב ניגון סוכות של חסידות ויז׳ניץ, ״אחד יחיד ומיוחד״. הניגון מעניק למילים עוגן מסורתי וקול קהילתי. מול היחיד המבולבל ניצבת מקהלה, שמחזירה שוב ושוב את רעיון האחדות.
לעשות כבוד לרווח
אחת השורות המעניינות בשיר מבקשת לעשות כבוד לרווח. דווקא בתוך העולם הרועש מציע בנאי להכין קפה ולחכות. לא לרוץ לפתרון ולא לכסות מיד את הכאב. לפעמים צריך להשאיר מרווח בין המחשבה לבין התגובה.
מבט יכול להפיץ אור, ושיר יכול לשבור חומות. בנאי חוזר אל אמונה בסיסית בכוחה של היצירה. הוא אינו מבקש לפתור את העולם באמצעות שיר. הוא רק מזכיר ששיר טוב מסוגל לפתוח בו סדק.
בדברים המלווים את ההשקה, בנאי מדבר על הרצון להפוך הפכים לכוח יוצר. מבחינתו, אחדות מתחילה בהפסקת המלחמה הפנימית. היא מאפשרת לאדם להכיל מגוון, בלי להתפרק לחלקים. את המשאלה הזאת הוא שולח גם אל השנה החדשה.
תמיר מוסקט ליד ההגה
אביתר בנאי כתב והלחין את ״פעימת לב״. תמיר מוסקט ובנאי עיבדו יחד, ומוסקט הפיק מוזיקלית. החיבור ביניהם מעניק לשיר מפגש מסקרן בין פסנתר, קצב, דגימות וקולות רבים.
״פעימת לב״ מציג את אביתר בנאי באזור המוכר והאהוב שלו. הגוף, הנפש והאמונה מנהלים בו שיחה צפופה. אלא שהפעם מצטרפת אליהם גם קריאה להאט. להקשיב לרווח, להביט פנימה ולחפש את האחד בתוך הרעש.
מילה של אביתר
כך הבוקר אביתר עם יציאת השיר לרשתות ושירותי ההאזנה – ״להיות אחד זה שלום. זה להפוך את ההפכים למשהו מוליד ולא מתנגד. להיות אחד זה להפסיק ללכת מכות עם עצמי. זה להיות מגוון אבל לא קרוע, זה להיות בתוך מה שאני עושה. לא עושה משהו אחד וחושב על משהו אחר. בלי פאניקה. להיות אחד זה להרגיש חלק ממשהו גדול. להיות אחד זה לאהוב אשה אחת. השנה הזאת אני מאחל לעצמי להיות אחד שמחובר אל האחד. מתרגש לשתף בשיר אחד, להגיד שאני אוהב ולאחל שנה טובה ומתוקה.״
