אמש הפכה במת בית האופרה בתל אביב לממלכה שקפאה בתוך אגדה. יותר מ־14 טונות קרח כיסו אותה מקצה לקצה. על המשטח הופיעו 24 מחליקי Imperial Ice Stars מלונדון.
אין ספק כי במשך שעתיים קיבלנו הנאה מזוקקת ממופע בלט אקרובטי. הוא חיבר מחול, תיאטרון והחלקה אמנותית על משטח קרח בוהק. אולם די מהר התברר שזה אינו רק בלט על הקרח. את היכולות של הלהקה כבר חווינו לפני כשנה עם המופע "אגם הברבורים". אף הוא בהפקתו של האמרגן הישראלי יואב צמח.
כשהבלט פגש את הקרקס
בין הסיבובים, הקפיצות וההרמות התפתח על הבמה מופע קרקסי של ממש. המחליקים הציגו תרגילי לוליינות, איזון ואקרובטיקה, לעיתים בגובה רב. אחד הקטעים המרשימים הציג לוליינות על קביים מעל המשטח החלקלק. השילוב בין הגובה, הקרח והתנועה הוסיף לתרגיל ממד אמיתי של סכנה.
בהמשך התרוממה אחת המשתתפות באמצעות צעיף שהשתלשל מתקרת האולם. היא הסתחררה מעל הבמה, בזמן שההתרחשות נמשכה מתחתיה. לרגע נדמה היה שהאגדה פשוט ניתקה מהקרח והמריאה באוויר.
גם התרגילים הזוגיים דרשו אמון מלא בין המחליקים. הם הרימו, סובבו והשליכו זה את זו בתנועה רציפה. הכול התרחש במהירות, בלי לעצור את שטף העלילה. הקרח עצמו הפך לשחקן נוסף. הוא העניק תנופה לתנועה, אך גם הגדיל את רמת הסיכון. כל נחיתה דרשה דיוק, וכל החלקה שמרה על קצב מחושב. אפשר להגדיר זאת באמירה העממית – הם עשו בית ספר לעולם המחול…
המוזיקה שהחליקה יחד עם הסיפור
את המופע ליווה פס־קול מקורי, שנכתב במיוחד עבור "סינדרלה על הקרח". טים א. דאנקן ואדוארד באנוול הלחינו את 18 הקטעים המרכיבים אותו. השניים לא נשענו על הבלט של פרוקופייב או על סרטי דיסני. הם יצרו סיפור מוזיקלי עצמאי, שמתקדם מהפתיחה ועד לדואט האהבה.
את היצירה הקליטה תזמורת הקולנוע הממלכתית של מוסקבה, בהרכב של 72 נגנים. המוזיקה סיפקה למחליקים מסגרת מדויקת לקפיצות, להרמות ולתרגילי הלוליינות. היא ידעה להאיץ ברגעי הראווה ולהתרכך לצד הדואטים הרומנטיים. למעשה, היא סיפרה את העלילה כמעט בלי להזדקק למילים.
האלבום "Cinderella on Ice" יצא בשנת 2010 בחברת Quartz Records. הוא כולל 18 קטעים ונמשך מעט יותר משבעים דקות. האלבום נמצא בספוטיפיי, אך אינו זמין כעת להאזנה בישראל.
סיפור ישן, תנועה חדשה
סיפורה של סינדרלה נדד בין תרבויות במשך מאות שנים. גרסאות קדומות הופיעו במצרים ובסין, הרבה לפני דיסני. שארל פרו הוסיף את הפייה, הדלעת ונעל הזכוכית בשנת 1697.
טוני מרסר לקח את האגדה המוכרת והעביר אותה אל עולם ההחלקה. סינדרלה שלו למדה בלט וחלמה לקבל מקום על הבמה. אמה החורגת ואחיותיה ניסו להותיר אותה מאחור. הפייה הטובה פתחה בפניה את הדרך אל הנשף. הנסיך התאהב, השעון התקדם והנעל נשארה מאחור. העלילה נשמרה פשוטה וברורה, כפי שנדרש במופע כמעט נטול מילים.
המחליקים סיפרו הכול באמצעות הגוף. תנועות חדות ביטאו עימות, ודואטים רכים סיפרו על אהבה. הקטעים הקבוצתיים מילאו את הבמה בצבע, מהירות והמולה מבוקרת.
לא רק למצוא נסיך
מאחורי הנעל המפורסמת הסתתר סיפור על נערה שאיש לא ראה. הפייה לא העניקה לסינדרלה כישרון חדש. היא רק אפשרה לאחרים לגלות את הכישרון שכבר היה בה. זהו גם המסר שנותר בסיום. טוב לב והתמדה עשויים לגבור על השפלה ואכזריות. לפעמים כל מה שנדרש הוא רגע אחד במרכז הבמה.
"סינדרלה – בלט על הקרח" העניק לאגדה הישנה גוף חדש. הגוף הזה החליק, הסתחרר, צעד על קביים וגם טיפס אל התקרה. הוא הפך את בית האופרה לזירת מחול, קרח וקרקס צבעונית.
קרדיטים
ניהול אמנותי וכוריאוגרפיה: טוני מרסר
עיצוב תפאורה: אמון ד'ארסי
עיצוב תאורה: ברונו האנט
עיצוב תלבושות: אלבינה גבואבה
מוזיקה מקורית: טים א. דאנקן ואדוארד ג'יימס באנוול
עיבודים מוזיקליים: טים א. דאנקן
הפקה בישראל: שמואל צמח בע"מ ויואב צמח, בשיתוף שרגא בר יחסי ציבור: שאולי בסקינד, סופיה נימלשטיין | משך המופע: כשעתיים, כולל הפסקה | כרטיסים
נותרו עדיין כרטיסים להופעות האחרונות – מופע ביום ראשון 6/9 בשעה 20 ומופע ב8/9 בשעה 1800.
