ישנן יצירות מוזיקליות שגם אחרי שלוש מאות שנה אינן מצליחות להקהות את עוצמתן. אחת מהן היא "הפסיון על פי מתיאוס" של יוהאן סבסטיאן באך. יצירה מונומנטלית, המשלבת מוזיקה דתית, דרמה אנושית ושאלות נצחיות על אמונה והקרבה.
בחודש מרץ הקרוב תחזור היצירה לבמה בישראל, הפעם במסגרת סדרת המחול של האופרה הישראלית. הכוריאוגרף תמיר גינץ ולהקת המחול קמע יציגו את "הפסיון של מתיאוס 2727". מדובר בהפקה בינלאומית רחבת היקף, שתאחד כמאה אמנים על במה אחת.
כבר נפגשנו עם הפסיון
בספטמבר 2025 צפיתי במופע בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה. הגעתי אליו לאחר כמה מפגשים מוצלחים עם להקת קמע, ובראשם "כרמינה בוראנה". הפעם המתינה לי יצירה מוזיקלית כבדה ומורכבת יותר. גינץ לקח את המוזיקה של באך, על המבנים הקפדניים והקונטרפונקט, והעניק לה נשימה תנועתית חדשה. הרקדנים נעו בין דימויים דרמטיים, משחקי אור וצל וסצנות טעונות ברגש.
בביקורת שפרסמתי אז הענקתי לאחד הפרקים את הכותרת "אחד אפס לגינץ מול באך". זאת הייתה דרכי לתאר את ההישג הכוריאוגרפי. גינץ הצליח להעניק לסיפור עתיק משמעות חזותית ואנושית עכשווית. כעת מסקרן במיוחד יהיה לפגוש את היצירה במתכונת המוזיקלית הרחבה המתוכננת לאופרה הישראלית.
לקריאת הסיקור המלא שלי מספטמבר 2025, כולל צילומים ווידאו מהמופע.
אלף שנים קדימה, אלפי שנים אחורה
יצירתו של באך, המזוהה עם שנת 1727, מתארת את ימיו האחרונים של ישו. היא עוסקת בבגידה, בסבל, בצליבה ובמוות על פי הבשורה של מתי. גינץ מעביר את ההתרחשות לשנת 2727, אלף שנים אל העתיד. באמצעות המחול הוא בוחן מחדש את משמעותם של אמונה, אשמה, הקרבה ותקווה.
אלא שמאחורי הפרשנות מסתתר גם סיפור אישי. גינץ, בן לניצולי שואה, קושר בין המיתולוגיה הנוצרית לבין ההיסטוריה והזיכרון היהודי. במשך שלוש שנות מחקר ועבודה הוא חיפש שפה תנועתית שתאפשר לו להתמודד עם הנושאים הללו. בין מקורות ההשראה נמצאת התערוכה "זה האיש – ישו באמנות ישראלית" במוזיאון ישראל בירושלים.
"הפסיון של מתיאוס "נפל עלי", תרתי משמע, כשהוזמנתי ליצור כוריאוגרפיה למוזיקה כזו מונומנטלית" מספר גינץ, "הניסיון למצוא נרטיב תנועתי שיחבר אותי כבן לניצולי שואה, לסיפור הבגידה של יהודה בישו ואולי באנושות, טלטל אותי. שלוש שנים של מחקר מעמיק ותערוכה אחת במוזיאון ישראל ("זה האיש – ישו בעיני היהדות") שפתחה לי חלון השראה ענק, הביאו אותי לסטודיו ליצור כוריאוגרפיה שהופכת את הסיפור המיתולוגי על פניו. החזיונות שנוצרים על הבמה תואמים רגעי שיא בברית החדשה ובהיסטוריה היהודית במקביל. אני מותיר לקהל לדמיין תמונות שהן מאוסף הזכרונות הקולקטיבים של כל אחד ואחד, עד לפאנץ הסופי שנותן משמעות להכל. זו ללא ספק אחת היצירות הכי משמעותיות שיצרתי ב 30 שנות יצירה לבמה מקצועית." לדברי גינץ, התמונות הבימתיות מקבילות לאירועים מן הברית החדשה ולרגעים בהיסטוריה היהודית. גינץ מגדיר את העבודה כאחת היצירות המשמעותיות ביותר שלו בשלושים שנות יצירה מקצועית.
מאה אמנים על במה אחת
החידוש המרכזי בהפקה המתוכננת הוא המפגש בין המחול לבין מערך מוזיקלי חי ורחב היקף. 26 רקדני להקת קמע יופיעו לצד תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים ומקהלת האנסמבל הקולי הישראלי. את המערך המוזיקלי יוביל המנצח הגרמני ורנר ארהרדט (Werner Ehrhardt). אליהם יצטרפו הסולנים דניאל טילך, ניצן אלון, דניאלה סקורקה ולידור מסיקה.
ארהרדט וגינץ עבדו יחד על התאמת המבנה המוזיקלי של באך לחזון הכוריאוגרפי. שיתוף הפעולה ביניהם נמשך גם במהלך השנים המורכבות שעברו על עולם התרבות הישראלי. על עיצוב התאורה אחראי ד"ר ירון אבולעפיה, את התלבושות עיצבה לימור דרור ואת הבמה אדם קלר.
היצירה עצמה כבר עשתה דרך ארוכה. בשנת 2017 היא עלתה בגרמניה בהפקת Bayer Kultur. בהמשך הציגה אותה להקת קמע על במות בינלאומיות נוספות. גינץ נמנה עם הכוריאוגרפים הבודדים שיצרו עבודת מחול מלאה המבוססת על הפסיון של באך. קדמה לו יצירתו של ג'ון נוימאייר לבלט המבורג.
מועדי המופעים וכרטיסים
בית האופרה ע"ש שלמה להט, שאול המלך 19, תל אביב
- יום שני, 15 במרץ 2027, בשעה 20:00
- יום שלישי, 16 במרץ 2027, בשעה 17:00
- יום רביעי, 17 במרץ 2027, בשעה 20:00
משך המופע: 80 דקות ללא הפסקה | המופע כולל עירום גברי מלא ומומלץ מגיל 16 ומעלה
הפקה: בימות גלובל בשיתוף דודו זרז'בסקי | לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים: הפסיון של מתיאוס 2727 – באתר האופרה הישראלית.
והנה קטע וידאו לטעימה
