לפעמים כל מה שצריך הוא ריף אחד. ארבעה תווים שמיליוני גיטריסטים מתחילים למדו בחדרי שינה. אמש הם קיבלו משמעות אחרת לגמרי.
להקתה רוק האלמותית והמיתולוגית דיפ פרפל הופיעה ב־Northwell at Jones Beach Theater בוונטאג, ניו יורק. זה היה ערב נוסף בסיבוב הנוכחי של הלהקה. Kansas שובצה כאורחת מיוחדת. אלא שההדרן הפך את הערב להיסטוריה קטנה של הרוק. ריצ'י בלקמור עלה לבמה.
לראשונה מאז 1993 עמד הגיטריסט המיתולוגי שוב לצד חברי דיפ פרפל. ואז הם ניגנו יחד את “Smoke on the Water”.
הוא בכלל סיפר את הסוד יום קודם
האיחוד הזה לא הגיע משום מקום. יממה לפני ההופעה ישב בלקמור עם אשתו קנדיס נייט בשידור חי. שם הוא חשף, בחצי חיוך, שהוא מתכנן להגיע להדרן. בלקמור סיפר כי פנה לאיאן גילן והציע להצטרף לשיר אחד. לדבריו, גילן התלהב והעביר את ההצעה לחברי הלהקה. התשובה הייתה חיובית.
בלקמור גם התייחס לגילו ולמצבו הגופני. הוא בן 81 וסובל מבעיות גב ממושכות. לדבריו, קיבל זריקת סטרואידים שאפשרה לו לעמוד עם הגיטרה. הוא אפילו הכין שרפרף למקרה שיזדקק לו במהלך הנגינה.
ויש כאן עוד פרט קטן, כמעט קומדיית רוק מושלמת. בלקמור סיפר שהחליף מיתרים ב־Stratocaster שלו. לדבריו, הוא לא עשה זאת יותר מ־25 שנה.
האיש שעזב באמצע הסיפור
כדי להבין את משקל הרגע צריך לחזור לשנת 1993. היחסים בין בלקמור לאיאן גילן כבר היו אז מתוחים מאוד. במהלך סיבוב ההופעות של The Battle Rages On… הגיע הסיפור לנקודת השבירה.
בלקמור עזב את דיפ פרפל ולא חזר. ג'ו סטריאני מילא זמנית את מקומו. בהמשך נכנס סטיב מורס, שהחזיק בתפקיד במשך כמעט שלושה עשורים. כיום עומד שם סיימון מקברייד.
אלא שבלקמור אינו עוד גיטריסט שעבר בלהקה. חלק גדול מהשפה של דיפ פרפל נולד באצבעות שלו. השילוב בין הגיטרה שלו, האורגן של ג'ון לורד והקצב של איאן פייס הגדיר דור שלם. לצד גילן ורוג'ר גלובר נולדה ההרכבה הקלאסית שנודעה כ־Mark II. היא יצרה את In Rock, את Machine Head ואת אותם ריפים שהפכו לחלק מה־DNA של הרוק הכבד.
ואז הגיע העשן
אפשר היה לבחור עשרות שירים למפגש הזה. למעשה, כולם ידעו כמעט מראש במה יבחרו.
“Smoke on the Water” הוא הרבה מעבר ללהיט של דיפ פרפל. הוא הפך לאחד מאותם קטעים שהריף שלהם מוכר גם למי שאינו מכיר את האלבום. בלקמור עצמו המשיך לבצע אותו גם מחוץ ללהקה לאורך השנים.
אבל אמש הוא ניגן אותו שוב עם דיפ פרפל. מולו עמד סיימון מקברייד, הגיטריסט הנוכחי. מאחור ישב איאן פייס. לצד גילן היה רוג'ר גלובר. כמעט כל ההיסטוריה של ההרכב הקלאסי נכנסה באותו רגע לבמה אחת.
וזה אולי החלק היפה בסיפור. לא ניסו כאן לשחזר את 1972. אף אחד לא העמיד פנים שהזמן עצר. בלקמור בן 81. גילן וגלובר כבר בעשור התשיעי לחייהם. פייס ממשיך להכות בתופים מאז לידת הלהקה. הם הגיעו לבמה כפי שהם כיום.
לא איחוד, אלא סגירת מעגל
חשוב גם לא להתבלבל. בלקמור לא חזר לדיפ פרפל כחבר קבוע. סיימון מקברייד ממשיך בתפקיד הגיטריסט. דיפ פרפל ממשיכה בסיבוב שלה ובהרכב הנוכחי. הלהקה גם אינה חיה רק מעבר. ביולי היא הוציאה את SPLAT!, אלבום האולפן ה־24 שלה. בוב אזרין שוב הפיק, וההרכב הנוכחי ממשיך לעבוד ולהקליט.
דווקא בגלל זה הרגע של בלקמור עובד כל כך טוב. אין כאן ניסיון להחזיר אותו הביתה. יש מחווה לעבר בלי למחוק את ההווה. איש אחד הגיע לביקור. הוא חיבר Stratocaster למגבר, נעמד לצד החברים הישנים וניגן ריף מוכר. 33 שנים של משקעים, מרחק וזמן נעלמו לכמה דקות.
העשן שוב היה על המים.
אחלה ריצי בלקמור … אוהבים אותך.. אתה אגדה