יותר מחמישים שנות רוק לא עוצרות את Deep Purple. הלהקה הבריטית חוזרת עם שיר חדש בשם “Arrogant Boy” ופותחת את הדרך לאלבום החדש Splat! שייצא בתחילת יולי דרך earMUSIC. זה יהיה האלבום ה- 24 של הלהקה והתחושה ברורה כבר מהצלילים הראשונים. דיפ פרפל נשמעים רעבים, חדים ומלאי אנרגיה.
ריף שמחזיר לשנות השבעים
“Arrogant Boy” נשען על ריף מהיר וחד שמוביל את השיר בלי לעצור לרגע. האורגן של דון איירי דוחף קדימה בעוצמה, סימון מקברייד מוסיף גיטרות מחוספסות ואיאן פייס מחזיר את הקצב הישן והמוכר של הלהקה. הכל נשמע כמו נסיעה ישירה לימי הזוהר של תחילת שנות השבעים, אבל בלי להישמע מיושן או ממוחזר.
להקה שלא רודפת טרנדים
בשנים האחרונות דיפ פרפל מצליחים לשמור על יציבות נדירה. הם לא רודפים אחרי טרנדים ולא מנסים לשחזר בכוח את העבר. במקום זה הם ממשיכים לנגן רוק חזק וישיר, כזה שמבוסס על ניסיון, כימיה והמון ביטחון עצמי. גם בהרכב הנוכחי הלהקה נשמעת טבעית ומשוחררת. סימון מקברייד כבר מרגיש חלק אורגני מהמכונה הסגולה והוא לא מנסה לחקות את ריצ'י בלקמור או סטיב מורס. הוא מביא אופי משלו ונותן ללהקה דחיפה חדשה.
הומור עם שיניים
איאן גילאן ממשיך להוביל בקול מחוספס ובטוח. הפעם הוא מספר על בילי, דמות בועטת שלא מקבלת מרות או חוקים. גילאן יורה גם לעבר האליטות והמעמדות הגבוהים. הטקסט עוקצני, מחויך וספוג הומור בריטי. כך דיפ פרפל ביססה לאורך השנים קול חסר פחד ואמירה חדה.
חוזרים לאנרגיה של Machine Head
לפי חברי הלהקה, Splat! יהיה אחד האלבומים הכבדים שלהם בשנים האחרונות. המפיק בובו אזרין ממשיך לעבוד איתם גם הפעם והחיבור הזה כבר הוכיח את עצמו היטב בעשור האחרון. יש תחושה שהלהקה חוזרת לאנרגיה של Machine Head. הגיטרות חדות יותר, התופים אגרסיביים יותר וגם ההפקה נשמעת גדולה וחיה.
גם סוף העולם נשמע כמו רוקנרול
האלבום החדש יעסוק בשינוי האנושות ובקץ העולם המוכר, אבל לא מתוך ראייה אפלה. לפי גילאן מדובר במעבר למציאות אחרת ולא בחורבן מוחלט. בין השירים באלבום אפשר למצוא את “Diablo”, “The Lunatic”, “Sacred Land” וגם את “Jessica’s Bra”. כן, דיפ פרפל עדיין יודעים להשתעשע גם אחרי עשרות שנים.
האש עדיין בוערת
אחרי יותר מחצי מאה של פעילות, דיפ פרפל עדיין נשמעים חדים, רלוונטיים ומלאי תשוקה. “Arrogant Boy” מוכיח שהאש עדיין בוערת במגברים.
