יש אמנים שאפשר לזהות בתוך כמה שניות. לא צריך לראות שם, עטיפה או קרדיטים. דיקלה היא אחת מהם. השיר החדש ״חתולות רחוב״ מתיישב מיד בתוך העולם המוכר שלה. אותה דרמה, אותה פגיעות ואותה נשיות שמסרבת להתנצל. אלא שהפעם מחכה הפתעה קטנה בקרדיטים. צליל קליפי ונדב ״נאבי״ אהרוני כתבו והלחינו את השיר. אהרוני אחראי גם על העיבוד וההפקה המוזיקלית.
דיקלה אינה חתומה הפעם על היצירה. ופה העסק מתחיל להיות מעניין.
פעם דיקלה כתבה את דיקלה
דיקלה נכנסה לחיינו כזמרת יוצרת בעלת כתב יד ברור מאוד. היא לא רק שרה את הסיפורים שלה. היא כתבה אותם וגם נתנה להם מנגינות. העברית שלה תמיד נשמעה קצת אחרת. גם המלודיות התעקשו ללכת במסלול משלהן. אהבה, כאב, תשוקה ובדידות התערבבו אצלה בלי יותר מדי הסברים. עם השנים הצטרפו יוצרים נוספים לעולם הזה. לפעמים כשותפים, ולעיתים כמי שמביאים יצירה שלמה. ״חתולות רחוב״ מציג את האפשרות השנייה.
נופלת וקמה
הפעם אנחנו פוגשים אישה שכבר עברה משהו בחיים. היא בכתה, טעתה, סלחה לעצמה והמשיכה ללכת. אין כאן סיפור מפורט. אין גם ניסיון לסדר את החיים בתוך עלילה מסודרת. יש תמונות קצרות ותחושות. נסיעה לבד במכונית. אגו שמרים ראש. חברים שנשארו מאחור. ומעל כולם מגיע המשפט שמחזיק את השיר. חתולות רחוב תמיד נופלות על הרגליים. זו מטפורה פשוטה, אבל היא יושבת מצוין על דיקלה.
האישה כאן פגיעה, אבל היא אינה קורבן. היא נשרטה, אבל עדיין אינה מפחדת מאהבה. וזה כבר נשמע מוכר מאוד.
פיצחו את הקוד
כאן מגיע החלק המסקרן. אילו לא הסתכלנו בקרדיטים, קשה היה לחשוד שדיקלה אינה בין הכותבים. השיר נשמע כאילו הגיע ישירות מתוך העולם שלה. קליפי ואהרוני לא כתבו סתם שיר שמתאים לקול שלה. נדמה שהם הצליחו להיכנס לראש שלה. הם מכירים את המתח בין כאב לבין כוח. הם מזהים את המקומות שבהם הרומנטיקה פוגשת את השריטה. גם המילים מתיישבות בתוך אותה דמות שאנחנו מכירים כבר שנים. אפשר לקרוא לזה פיצוח הקוד המוזיקלי של דיקלה. לא חיקוי ולא העתקה.
יותר כמו הבנה עמוקה של הנוסחה שמייצרת את התחושה הזאת. אנחנו שומעים שיר חדש ומיד אומרים לעצמנו: דיקלה.
אז מי כותב עכשיו את דיקלה?
זה אולי הדבר הכי מסקרן ב״חתולות רחוב״. דיקלה לא כתבה אותו. אבל קשה להרגיש שמישהו אחר כתב במקומה. הכותבים הצליחו להיעלם בתוך הדמות שעבורה יצרו. וזה אומר משהו גם על המקום שבו דיקלה נמצאת היום. היא עדיין נושאת עולם אמנותי מאוד ברור. רק שכעת אחרים כבר יודעים לדבר בשפה שלו.
במקרה של ״חתולות רחוב״ הם עושים זאת היטב. הקוד פוצח. החתולה שוב נוחתת על הרגליים. ודיקלה עדיין נשמעת לגמרי דיקלה.
מילה של דיקלה
עם יציאת השיר לפלטפורמות ההאזנה פרשה דיקלה את משנתה – "היום יצא שיר חדש שאני מאוד אוהבת – חתולות רחוב. אני אלרגית לחתולים. חתול רק עובר באזור שלי ואני מתחילה להתעטש, אבל משהו בחתולת רחוב שיש לה אופי של שורדת מזכיר לי את עצמי, המסע שעברתי ואני עדיין עוברת, עם העליות, הירידות, ההצלחות, הכשלונות – אני מקבלת הכל ועובדת כל פעם מחדש על לסלוח לעצמי ולמצוא לי קצת שקט בעולם. ברור שאני עדיין לא שם. אבל אני מתקרבת ברוך השם. את השיר כתבו והלחינו האהובים שלי- צליל קליפי ונדב (נאבי) אהרוני שגם הפיק . כמה אני מחוברת אליהם, מהשניה הראשונה ששמעתי את השיר הרגשתי כאילו הוא יצא מתוכי. מקווה שהשיר יגע לכם בלב…
