יום שני, נובמבר 9, 2026

התרבות השחורה עולה על הבמה בנמל יפו

פסטיבל BE.MC LIVE חוזר במהדורת קיץ מיוחדת. מוזיקה, אופנה, אמנות וקהילה ייפגשו במשך יומיים בבית המכולות

התרבות השחורה בישראל איננה זקוקה לאישור כדי להתקיים. היא כבר נוכחת במוזיקה, באופנה, באמנות, בשפה וברחוב. עכשיו מבקשים אנשי פסטיבל BE.MC LIVE לרכז את כל הקולות הללו במקום אחד. לא בשוליים ולא תחת הגדרה מצמצמת, אלא בקדמת הבמה.

הפסטיבל יחזור בימים חמישי ושישי, 13 ו־14 באוגוסט, במהדורת קיץ מיוחדת בבית המכולות בנמל יפו. מדובר בתחנה נוספת עבור המיזם העצמאי, שהושק בדצמבר האחרון. אירוע הבכורה התקיים בהאנגר 11 וכלל שבע עשרה הופעות חיות. הפעם מצטרפים למוזיקה גם אופנה, אמנות פלסטית, סדנאות כתיבה ומתחם Afro Brunch.

לא רק פסטיבל מוזיקה

ראשי BE.MC מגדירים את האירוע כפלטפורמה לתרבות שלמה. הבמה אינה מיועדת לז’אנר מסוים או לקהל אחד. היא מבקשת לחבר בין יוצרים שמגיעים מעולמות שונים. כל אחד מהם מביא עמו סיפור, שורשים ושפה אמנותית משלו.

את הפסטיבל הקימו יזמים צעירים מעולמות המוזיקה, התרבות והאמנות. הם פועלים באופן עצמאי וללא תמיכה ממסדית. מאחורי היוזמה עומד הרצון ליצור מרחב שאינו מתנצל על זהותו. מרחב שבו אמנים מקבלים מקום בזכות היצירה ולא בחסד.

המנהל האמנותי אורן גטהון, המוכר גם בשם OG, פועל בתחום המוזיקה והפסטיבלים כחמש עשרה שנה. לדבריו, הפסטיבל צמח מתוך מחסור בבמות שמעניקות הכרה רחבה ליוצרים מאוכלוסיות שונות. זאת למרות נתוני האזנה גבוהים וקהל שמכיר היטב את עבודתם.

המוזיקה שבמרכז

על הבמה יופיעו אופק אדנק, יובל לאקאו המוכר כיובי ועטר מיינר. לצדם יעלו אורית טשומה, עדן מניווב, קאפליו וחני מסלה. עוד ישתתפו וייב איש, באלישג ואריאלה ברוך.

בין ההופעות יתקיימו מפגשים מוזיקליים שנוצרו במיוחד עבור הפסטיבל. את המתחם ילוו גם סטים חיים של דארגם, אסתי מאנה ופרקי. אליהם יצטרפו JEROZ, SAVAA וארמיאס.

זהו שילוב שמבקש לפרק את הגבולות בין הבמה לבין הרחבה. האמנים אינם מגיעים רק כדי לבצע את השירים וללכת. הפסטיבל מבקש לייצר מפגש, שיתוף פעולה ושיחה תרבותית שממשיכה גם בין ההופעות.

הזהות עולה על המסלול

אחד המוקדים במהדורת הקיץ יהיה מסלול האופנה. מעצבים ומעצבות, בהם גם בוגרי שנקר, יציגו קולקציות אישיות. העיצובים יחברו בין תרבות רחוב, השראה אפריקאית וזיכרונות משפחתיים.

בתצוגה ישתתפו חנה אבטה, אנטנש, אלמוג טסמה ושושנה יונס. לצדם יציגו אורלי ווסה, ניצן ביטאו, שלי אברהם ואורית גורדן. גם שושי ומקדס נמנות עם המשתתפות בתצוגה.

כאן האופנה איננה רק מעטפת יפה או פריט לבוש. היא הופכת לכלי שמספר סיפור על בית, גוף וזהות. המסלול מעניק לשורשים צורה, צבע ונוכחות עכשווית.

בחלל הפסטיבל יוצגו גם עבודות של יותר משנים עשר אמנים פלסטיים. העבודות יעסקו בזהות, זיכרון, קהילה, גוף ושורשים. לצד התערוכה יפעלו מתחמי מפגש, תוכן וסדנאות כתיבה.

תרבות שמגדירה את עצמה

BE.MC LIVE מבקש לעשות יותר מאשר לאסוף רשימת אמנים מוצלחת. הפסטיבל רוצה לבנות מסורת של יצירה עצמאית. מסורת שבה התרבות השחורה בישראל מדברת בקולה ומנסחת בעצמה את גבולותיה.

נמל יפו, עם המטענים ההיסטוריים והתרבותיים שהוא נושא, מעניק לאירוע תפאורה מתאימה. במשך יומיים ייפגשו בו מוזיקה, אופנה, אמנות ואוכל. אולם מעל כולם תרחף אותה בקשה פשוטה: להעניק מקום אמיתי לקולות שכבר נמצאים כאן.

פרטי האירוע

BE.MC LIVE, מהדורת ספיישל
יום חמישי, 13 באוגוסט, בשעות 18:00 עד 23:00
יום שישי, 14 באוגוסט, בשעות 10:00 עד 16:00
בית המכולות, נמל יפו | כרטיסים זמינים כאן

הכי חדשים

אביגייל רוז נזכרת כמה יופי יש בה

היכרות ישנה, פרק חדש עם אביגייל רוז אני הולך לא מעט שנים אחורה. פגשתי אותה לראשונה בפברואר 2011,...

משינה, הדובים והחשק שלא נגמר

הדובים כבר לא לבד יש להקות שמגיעות לגיל ארבעים ומתחילות בעיקר להתרפק על העבר. ויש את משינה. חמישה...

בריגדת הנייר: המילים שסירבו למות

עולם שלם בשפה אחת נסו לדמיין את רחובות וילנה לפני כמעט מאה שנה. בתי קפה הומים, חנויות ספרים,...

יהלי שניידר והתספורת: דור חדש של גיטרות

מהתיכון אל הבמה, ובדרך אלבום בכורה יש משהו מרענן בהרכב צעיר שבוחר להעמיד את הגיטרות במרכז העניינים. בלי...

רונה קינן: שלושה ימים וחדר, עולם שלם של רגשות

כשהמילים פוגשות את הפצעים יש אלבומים שמבקשים ללוות אותנו בדרך, ויש כאלה שמזמינים אותנו לעצור ולהקשיב. האלבום החדש...

הג'אז חוזר לנמל יפו, הפעם אל תוך החורף

משהו טוב מתרחש בשנים האחרונות בנמל יפו. לצד פעילותו השוטפת של מועדון בארבי, נמל יפו ממשיך להצמיח יוזמות...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...

מבלוז לבאך: הצלילים חוזרים לנמל יפו

מה מחכה לנו בבית המכולות בנמל יפו? אחרי סדרת ההופעות המתוכננת של "Blues & Booz" שתחל השבוע,...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...