יש מופעים שהתפאורה שלהם נבנית בבית מלאכה. יש מופעים שמקבלים את התפאורה במתנה. אמש, על הדק המרכזי של נמל יפו, הים, הסירות והשקיעה עשו חלק מהעבודה. אל תוך התמונה הזאת נכנסו גיבורי "תמונות יפואיות", הדמויות שיצר מנחם תלמי, במופע רוויו מוזיקלי שפתח את סדרת אירועי התרבות החדשה של הנמל.
מי שגדל על ספריו של תלמי, על סדרת הטלוויזיה או על העיבודים הקולנועיים, מצא כאן מפגש מחודש עם ברכה אמבולנס, חיים פצע, אנג'ל היפה, אלימלך קוקוריקו וסמי המתעטש. אלא שהפעם הם לא הגיעו לבדם. לצדם הגיע גם הפסקול של יפו.
לא רק סיפורים, גם השירים של העיר
זהו סוד כוחו של המופע. הוא אינו מציג את הסיפורים בלבד. הוא גם אינו מסתפק בערב שירים נוסטלגי. זהו רוויו מוזיקלי שבו הסיפורים והשירים נשזרים זה בזה. לעיתים השיר ממשיך את הסיפור. ברגעים אחרים הדמות עצמה מובילה אל השיר. התוצאה זורמת בטבעיות ומצליחה לשמור על הקסם של המקור.
השירים המוכרים מעניקים לדמויות שכבה נוספת של חיים. הסיפורים מעניקים לשירים הקשר חדש. יחד הם יוצרים תמונה רחבה יותר של יפו. עיר של דייגים, סבלים, יורדי ים, חולמים ושתיינים. עיר שבה כל סמטה מסתירה סיפור וכל טברנה מסתירה אגדה.
החבורה שעל הבמה
יניב סויסה, דקלה הדר, עידו מוסרי ושמעון מימרן מובילים את המסע בין הדמויות. כל אחד מהם מביא אל הבמה צבע אחר וקצב אחר. לצדם מנגנים שחר בורק, שמעון גרינשטיין, זיו הרפז וליאור פרלה. הלהקה אינה מלווה מן הצד. היא חלק בלתי נפרד מן ההתרחשות. המוזיקה מגיבה לסיפורים. הסיפורים מגיבים למוזיקה. הגבולות ביניהם מיטשטשים לאורך הערב.
יפו בתפקידה הטוב ביותר
הסדרה החדשה של נמל יפו מבקשת לחבר בין המקום לבין היצירה. במקרה של "תמונות יפואיות" החיבור הזה מרגיש טבעי במיוחד. הסיפורים נולדו כאן. הדמויות צמחו כאן. השירים שייכים לכאן.
כאשר השמש יורדת אל הים והבריזה מתחזקת, קל להבין מדוע החומר של מנחם תלמי ממשיך לחיות גם היום. לא רק בזכות הנוסטלגיה. בעיקר בזכות האנשים. אותם טיפוסים צבעוניים שהפכו את יפו למה שהיא. אמש הם חזרו אל הרציף, ולמשך שעה קלה נדמה היה שמעולם לא עזבו.
לחצו לפרטים ומידע על המשך סדרת ההופעות בנמל
כמה רגעים של סיפורים ושירים
