יום חמישי, נובמבר 19, 2026

היום החדש של אבטה בריהון

אלבום חדש שמעמיק פנימה ומרחיב החוצה עם שפה אישית בין אתיופיה, ישראל וג׳אז עכשווי

יש אלבומים שנשמעים טוב ברקע. Addis Ken של אבטה בריהון לא עובד ככה. הוא דורש הקשבה. הוא מזמין להיכנס פנימה. וככל שנשארים איתו, הוא נפתח. האלבום שיצא הבוקר דרך Origin Records מציב את בריהון במקום בטוח ומדויק. לא חיפוש, אלא אמירה. יחד עם רועי מור, דוד מיכאלי וניצן בירנבאום הוא בונה עולם צלילי שנשען על עומק ולא על הדגמה.

אלבום שעובד כמו מסע

Addis Ken, יום חדש באמהרית, לא מתנהל כאוסף קטעים. הוא זורם כרצף. כל קטע מוביל לשני. התחושה היא של תנועה מתמדת בין מצבים. רגע אחד מדיטטיבי, רגע אחר דוחף קדימה. הסקסופון של בריהון מתפקד כמו קול. לא רק מנגן אלא מדבר. לעיתים לוחש ולעיתים מתעקש. זו נגינה שמחוברת לנשימה. לא ממהרת לשום מקום. לתוך המרחב הזה נכנסת גם הזמרת רודי בינאסאי בכמה רצועות. היא לא מגיעה כדי “לקשט” אלא כדי להעמיק. הקול שלה יושב בתוך המוזיקה ומחדד את הממד הטקסי. ברגעים האלה האלבום מקבל גוון כמעט פולחני.

בין תפילה לגרוב

הכוח של האלבום נמצא באיזון. מצד אחד יש בו עומק רוחני ברור. בריהון שואב ממסורות יהודיות אתיופיות ומכניס אותן לתוך השפה שלו. מצד שני יש כאן גרוב. לא כזה שקופץ מיד אלא כזה שמחלחל. הבס והתופים לא דוחפים בכוח. הם מחזיקים קרקע. הפסנתר של רועי מור פותח מרחבים. יחד נוצרת תחושת זמן אחרת. איטית יותר, קשובה יותר. אפשר לשמוע ברקע השפעות של מולאטו אסטטקה, אבל זה לא מחווה. זה חלק מהשפה. בריהון לוקח את זה למקום אישי שמחובר לחיים כאן.

לא מתחנף ולא מתפשר

Addis Ken לא מנסה להיות נגיש בכוח. אין כאן רגעים שנבנו כדי “לתפוס” מיד. אבל דווקא הבחירה הזו מייצרת עומק. האלבום מתגמל האזנה חוזרת. בכל פעם נחשפת שכבה נוספת. זו יצירה שלמה. מגובשת. כזו שיודעת בדיוק מה היא רוצה להיות.

מי עומד מאחורי הצליל

בריהון כבר שנים פועל בין עולמות. הוא הופיע עם אהוד בנאי, אריאל זילבר ויוסי פיין, וגם עם דמויות מפתח מהסצנה האתיופית. הניסיון הזה מורגש כאן היטב. הוא לא מנסה להוכיח. הוא פשוט מנגן מתוך מקום עמוק של זהות.

ההשקות בישראל והדרך החוצה

האלבום יגיע לבמה בשתי הופעות השקה – בתאריך 29 באפריל במועדון אזור תל אביב ובתאריך 30 באפריל בצוללת הצהובה ירושלים. משם ממשיך ההרכב לסיבוב בינלאומי עם תחנות כמו Saint-Louis Jazz Festival ובהמשך פריז, אמסטרדם, לונדון ובודפשט.

בשורה התחתונה

Addis Ken הוא אלבום שלא מנסה להיות משהו אחר. אבטה בריהון יוצר כאן מוזיקה שיש לה שורש עמוק ונשימה רחבה. השילוב עם Rudi מוסיף רובד רגשי מדויק. זה אלבום שמבקש לעצור ולהקשיב. מי שייכנס אליו, ימצא עולם שלם.

הכי חדשים

כשהמחול הישראלי עולה לבמה, העולם מוזמן להתבונן

לא רק לרקוד, גם להיראות בעולם בעולם המחול הישראלי יש אירועים שמתקיימים עבור הקהל המקומי. ויש אירועים המבקשים...

בון אפטיט: ליבי מגישה את עצמה בלי מסכות ובלי התנצלויות

יש משהו משעשע בבחירה של ליבי לקרוא לשיר החדש שלה "בון אפטיט". בתיאבון, בעברית. אבל כאן לא...

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

ארץ ישראל הישנה והטובה, בארבעה כלי נגינה

יש משהו בנמל יפו שהופך את המפגשים המוזיקליים בבית המכולות לחוויה מיוחדת. כבר בעונה הקודמת פגשנו כאן...

לראשונה בתולדות צוותא: אישה תעמוד בראש מוסד התרבות הוותיק

יש מוסדות תרבות שההיסטוריה שלהם גדולה בהרבה מהמבנה שבו הם פועלים. צוותא הוא בהחלט אחד מהם. המקום...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...