הבוקר משיקה להקת התקווה 6 אלבום חדש, כזה שמרגיש כמו חתיכת ישראליות דחוסה בתוך שקית נייר חומה – קצת מצחיק, קצת עצוב, מלא תקווה ותמיד עם חיוך בקצה המשפט. אחרי כמעט שלוש שנות עבודה שמתחילות אי שם באפריל 23', הלהקה חושפת סוף סוף את הפרויקט שנולד מהמפגש היצירתי עם רביד פלוטניק, אחד הקולות הכי מדויקים, חדים ורגישים שיש פה.
במשך חודשים הם נפגשו באולפן – רביד, עמרי ועמית בעמדת הקונטרול, מפרקים סקיצות שנשמרו אצל הלהקה במשך שנים, אוספים שורות שנכתבו על פתק, בבתים ועל טלפונים, ומרכיבים מהכול יצירה חדשה. זו לא הייתה רק עריכה או הפקה – זו הייתה הרפתקה מוזיקלית של ממש, כזו שבין בדיחה לשקע חשמל מצליחה להצית עוד רעיון ועוד צליל.
ואז פרצה מלחמת חרבות ברזל. באמצע כל התהליך, בזמן שחדרי החזרות רעדו מהחדשות יותר מאשר מהבס, המוזיקה קיבלה תפנית. החיים נכנסו לתוך האולפן. מה שהיה אלבום טרום מלחמה הפך לאלבום שמכיל גם את ימי האש. שירים חדשים נולדו ממש מתוך התקופה: "גיבורי על" (שזיכה את הלהקה בפרס "השיר המושמע ביותר" בטקס אקום שנערך השבוע) , "ויהי אור", "מעצב לתקווה". המילים הפכו חיות יותר, הרגש נהיה חשוף, והמציאות – בלתי ניתנת להתעלמות.
ועדיין, כמו שהתקווה 6 יודעים לעשות כל כך טוב, לצד העומק והכאב נשמר גם החיוך. המוזיקליות החופשית, ההומור, האורחים המפתיעים, האווירה שמזכירה לכולנו למה הלהקה הזו מלווה אותנו כבר שנים. זה אלבום של לפני המלחמה, של אחרי, ושל מה שקורה כאן ובעכשיו. ישראליות של כל מצבי הצבירה.
החיבור עם רביד הרגיש כמעט בלתי נמנע – שנים שהם חולפים זה ליד זה: הקלטות, במות, מסיבות רגאיי דלילות בדרום תל אביב, עולם קטן של מוזיקאים שידוע שכל מפגש בו יכול להפוך ברגע לשיר. כשאספו יחד את מקבץ השירים – חלקם לפני המלחמה, חלקם בתוכה וחלקם רק מחכים לימים טובים יותר – נוצר משהו שאפשר לקרוא לו יצירה משותפת של לב אחד עם כמה קולות.
היום, כשהאלבום יוצא לאוויר העולם, ברור שהוא מסמן עוד נקודת ציון יפה בדיסקוגרפיה של התקווה 6. רגע שבו הלהקה מצליחה שוב לתפוס את הרוח של המקום הזה – להתבונן קדימה, לצחוק, לכאוב ולהאמין בעת ובעונה אחת.
יחד עם האלבום החליטו חברי הלהקה להוציא במקביל גם ווידאו קליפ לאחד משיריו – "ישראלי קומפלט", הוא בעצם השיר שמסמל יותר מהכל במילותיהם את החוויה הישראלית, כור היתוך וחיים בחוף המזרחי של הים התיכון..
