אפילוג
אמש נכחתי במופע הבלט על הקרח "אגם הברבורים" לצלילי יצירתו של המלחין הרוסי צ'ייקובסקי, בניהולו האמנותי והכוריאוגרפי של טוני מרסר, ורקדני להקת Imperial Ice Stars מלונדון, שהגיעו לישראל בהפקתו של יואב צמח, סמוך להפסקת האש במלחמה, כאילו ומאותת חזרה לשגרה תרבותית מבורכת. המופע התקיים בבית האופרה הישראלית בתל אביב, מול כאלף ושש מאות צופים.
מחול, קרח ואגדות, היסודות של המופע
המופע, בן למעלה משעתיים, הוצג בשני חלקים וכלל מערכות שונות, עם משטח החלקה על הקרח במרכז הבמה. 24 רקדנים, סולנים וסולניות, אשר הציגו מחול עשיר, לצד נאמברים שהכניסו אלמנטים מעולם הקרקס.
שילוב זה הפנה את המופע לרבדים רחבים של קהל, הרבה מעבר למעריצי הבלט הקלאסי והמוזיקה התזמורתית. הצפייה הייתה חוויה רב-חושית, עם תפאורה משתנה בהתאם לסצנות, תאורה דינמית ואלמנטים חזותיים מרהיבים.
צ’ייקובסקי והמקורות של העלילה
אגם הברבורים נכתב בידי פטר איליץ’ צ’ייקובסקי בשנים 1875–1876, בהשראת אגדות עם רוסיות וגרמניות, על נשים שהוקסמו והפכו לברבורים. הסיפור מתאר את הנסיך זיגפריד, שנפגש עם אודטה – מלכת הברבורים, המוקסמת בקללה רבת עוצמה.
לבלט אלגוריות של אהבה, נאמנות וטרגדיה, ומוטיבים כפולים של הברבור הלבן והברבור השחור. הצגת הדמויות על הקרח מוסיפה עומק חזותי חדש לעלילה הקלאסית, יחד עם ריקודים סוחפים וסיבובי החלקה מרהיבים.
הבדל מהותי: בלט רגיל מול בלט על הקרח
מחול בלט רגיל, קלאסי או מודרני, מתבצע על רצפת עץ או פרקט, עם נעלי פוינט, ודורש דיוק בגוף ובתנועות הקלאסיות. ההבעה הרגשית מושגת דרך הפנים, הידיים והגוף, והרקדנים מבצעים סולואים ודואטים עם הרמות עדינות. לעומת זאת, בלט על הקרח מתבצע על משטח קפוא עם נעלי החלקה, ומביא לשפה תנועתית שונה לחלוטין: החלקות רציפות, סיבובים מהירים, הרמות תוך החלקה ואפילו אלמנטים אקרובטיים. ההבעה הרגשית כאן מתמזגת עם מהירות, דינמיקה ואפקט חזותי, ותפאורת המופע משתנה בהתאם לסצנות – עם קרח, תאורה צבעונית ואפקטים מיוחדים. בעוד בלט קלאסי שומר על אלגנטיות ומדידה מדויקת, בלט על הקרח הוא מופע וירטואוזי, פעלולני ובידורי, שמוסיף נדבך של חוויה חזותית לכל סצנה, מבלי לוותר על המוזיקה הקלאסית של צ’ייקובסקי.
חוויות אישיות ואסוציאציות
המחול על הברבורים הזכיר לי את חברי שלישיית הגשש החיוור, עטויים חצאיות בלרינה, פוצחים במחול לצלילי הקטע הקלאסי. חוויתי זיכרונות ילדות, האזנה בימי שבת ברדיו של קול ישראל בשנות השישים.
סיפורי אגדות על ברבורים, נסיכות ונסיכים קסומים, התערבבו עם אלמנטים קרקסיים במופע, ויצרו תחושת מסע אל עולם הילדות. המופע אסף אותי חזרה אל רגעים נשכחים, ושזר את המוזיקה, המחול והפנטזיה יחד למשהו שהוא גם חווייתי וגם נוסטלגי. לא נותר לי אלא להניע את גופי במקום מושבי לפי המנגינה ולנסות "לנצח" וירטואלית על הנגינה…
המוזיקה לא בוצעה על ידי תזמורת חיה בפיט האולם, אלא הושמעה בהקלטת פליי בק של תזמורת הסימפונית של מנצ'סטר, בניצוחו של טים דאנקן, שעיבד את היצירה יחד עם פיטר ווטיפיד ואדוארד בארנוול כך שתתאים למופע. העובדה שההקלטה הייתה מוקלטת לא פגעה בחוויית המופע, ההגשה הייתה חלקה ומרשימה, אף שהיצירה המקורית אורכת למעלה משעתיים וחצי, ואילו במופע הנוכחי היא הותאמה לשעתיים וקצת בלבד. יתרה מכך, הפיט הפנוי איפשר לקהל רחב יותר לחוות את המופע, מבלי להרגיש חוסר או פגיעה בעוצמה המוזיקלית.
מילה
לאחר למעלה משעתיים של מופע, הריע הקהל ארוכות לרקדנים ולסולנים על הביצועים המרשימים. אגם הברבורים על הקרח הוא חוויה שאין לפספס, שילוב של קסם, אומנות ורגש, עם נגיעה אישית לכל צופה, ובמיוחד לאלו הזוכרים ילדות, מוזיקה ואגדות.
המופע יתקיים גם במוצאי שבת וגם ביום ראשון, כרטיסים זמינים כאן
