לפעמים מגיע רגע שבו אמן צעיר עושה את הקפיצה הגדולה שלו קדימה – זה הרגע של עמר גשן.
מהצמד "גחליליות" אל הבמה המרכזית
בשנת 2019 פרצה גשן לראשונה אל תודעת הקהל כחצי מהצמד "גחליליות", יחד עם שיר סאקמוסקי, כשהן השיקו אלבום אי.פי. מאז הספיקה לחבור להרכב – Deswa היוצר מוזיקה המערבלת מקצבי אפרוביט, השפעות ג'אז והמון גרוב. אך מסלולה העיקרי והמרכזי הוא היציאה לקריירה עצמאית, כשהיא מבססה את עצמה כאחת הקולות המסקרנים של המוזיקה הישראלית החדשה. "מזכרת לילדים" הוא כבר אלבומה השני – צעד משמעותי נוסף במסע האישי־אמנותי שלה.
אלבום שני – בשפה אחרת
האלבום החדש, שיצא בתחילת השבוע, מסמן תנועה ברורה של גשן אל עבר סאונד להקה בהיר, עשיר ונוכח – שילוב בין פופ־רוק ישראלי נגיש ומדויק לבין סונגרייטינג אישי, אינטימי וכנה. השירים נעים על הציר שבין אהבה, זמן וזהות, ומתכנסים יחד כמו מכתב פתוח לדור הבא. יש כאן עדינות, דווקא בתוך מציאות שבורה.
"יפו בת ים" – נקודת פריצה
עוד לפני שהאלבום יצא, הסינגל "יפו בת ים" כבר סימן את הדרך. עם כניסה לפלייליסטים של שלוש התחנות הארציות (כאן 88, כאן גימל וגלגלצ), עשרות אלפי צפיות ברשתות החברתיות, ומאות עוקבים חדשים – גשן מצאה את עצמה בחזית. אל כל זה הצטרפה הופעת אורח מרגשת של האייקון נורית גלרון בקליפ, מה שהוסיף שכבה נוספת של נגיעה בין־דורית.
בין השורשים לעכשווי
אי אפשר להתעלם מהדיאלוג שגשן מנהלת עם המוזיקה הישראלית של שנות השבעים. יש באלבום החדש קריצה לשורשים ולפשטות המלודית של אז, עטופה בהפקה עכשווית, עם אנרגיה של להקה חיה על הבמה. זה אלבום שנשמע גם מוכר וגם חדש – נוסטלגי ורענן בעת ובעונה אחת.
עמר גשן – מהבטחות העתיד, כבר בהווה
השנה האחרונה ביססה את מעמדה של עמר גשן כאחת היוצרות והגיטריסטיות המרכזיות בסצנה החדשה. "מזכרת לילדים" מעלה את הרף גבוה יותר וממקם אותה לא רק כהבטחה, אלא כקול פעיל, חיוני ומעצב במוזיקה הישראלית.
האזנה ל"מזכרת לילדים" גרמה לי לעצור רגע. יש בו משהו שמחזיר אל התקופה התמימה של תקליטי הרוק־פופ המקומיים של הסבנטיז, ובו בזמן משדר רעננות נוכחית לגמרי. זה מסוג האלבומים שאתה מגלה בהם עוד שכבות בכל האזנה – מכתיב קצב, מלטף בלחן, ובעיקר מצליח לגעת במקום הזה שבו מוזיקה הופכת לזיכרון אישי.
מילה
עם יציאת האלבום אמרה עמר עצמה – "האלבום השני שלי, ׳מזכרת לילדים׳, יצא היום. זה אלבום על אהבה, ים, משפחה. על התקרקעות. זה אלבום על ישראליות. הוא נכתב בין החוף של יפו לבת ים, בנופי השדות של הקיבוץ, בפקקים של איילון. בניחוחות של תפוזים ולימונים. זה לא אלבום על מלחמה, אבל היא מהדהדת בתוכו ונמצאת בשוליו כל הזמן. ניסיתי לנסח עדינות בתוך מציאות שבורה, לרשום עוד נקודה על הלוח לטובת התקווה אל מול הייאוש. לספר סיפור. מזכרת לילדים. תודה אמיתית לכל מי שנתן את חלקו כאן
תודה למי שמאזינים, עמר
"

