יום חמישי, נובמבר 19, 2026

נפרדים מדוד טרטקובר: האיש שעיצב לנו את הצלילים

דוד טרטקובר, מהאבות המייסדים של העיצוב הגרפי הישראלי, הלך היום לעולמו, בן 81. אמן, מעצב, היסטוריון של התרבות החזותית הישראלית – ובעיקר, האיש שבמשך עשרות שנים עטף לנו את הצלילים בנראות שזוכרים. חתן פרס ישראל.

בצל המוזיקה שהתנגנה בבתים, במכוניות ובפסטיבלים – עמד תמיד גם תקליט. ובחזיתו: עטיפה. ועטיפה, אם הייתה של טרטקובר – אי אפשר היה לפספס.

האיש שראה את העיצוב כתרבות

טרטקובר נולד בתל אביב בשנת 1944. הוא למד עיצוב בבצלאל, ועם שובו מלונדון הקים סטודיו עצמאי והפך לדמות מובילה בשדה התרבות הוויזואלית בישראל. בעידן שבו רבים ראו בעיצוב "קישוט", טרטקובר ראה בו אמירה, זהות, פוליטיקה – ובעיקר, שליחות.

הוא היה בין הראשונים שהתייחסו אל עטיפות אלבומים כאל פרויקט תרבותי שלם, לא פחות משמעותי מהשירים שבתוכו.

עטיפות שמספרות סיפור

מאות אלבומים נושאים את טביעת ידו, במיוחד בשנות השיא של המוזיקה הישראלית – שנות השבעים, השמונים והתשעים. עבור טרטקובר, עטיפת תקליט לא רק מייצגת את המוזיקאי – אלא משקפת את רוח התקופה.

מאחורי ובתוך כל עטיפה מסתתר לו אלבום שירים, הנה הם

שלום חנוך – "מחכים למשיח"

אחת העטיפות המיתולוגיות שיצאו תחת ידיו

 

מתי כספי "הפעמון"

קלאסיקה אמיתית.

 

חוה אלברשטיין – "לונדון"

עטיפה מינימליסטית ונוגעת, שמשדרת את תחושת הריחוק והזרות שבשירים.

אריק איינשטיין – כמה וכמה אלבומים שיצאו לאור בשנות השבעים, בעצם אפשר לומר בקול רם אריק איינשטיין דוד טרטקובר במשפט אחד. הנה מסע מוזיקלי וויזואלי של ממש

טיפוגרפיה חדה, צבעים שטוחים ועיצוב מודרניסטי, שמלווה באהבה את קולו של איינשטיין.

 

 

 

 

 

שפה עיצובית כחול-לבן

העבודות של טרטקובר היו תמיד "ישראליות", אבל לא באופן שטחי. הוא חקר את התרבות המקומית לעומקה – שלטים, כרזות, שפה עממית – ותרגם את הכול לשפה גרפית אותנטית, אנושית, לעיתים מצחיקה ולעיתים כואבת.

הטיפוגרפיה הייתה תמיד מקורית – עברית חזקה, גאה, שצומחת מהרחוב ומגיעה עד למדף התקליטים.

גם אחרי מותו – נשארו הצלילים והצבעים

טרטקובר זכה בפרס ישראל לעיצוב בשנת 2002, והותיר אחריו ארכיון אדיר של עבודות, כרזות, קטלוגים, עטיפות וספרים – כולם חלק בלתי נפרד מהפסקול החזותי של חיינו כאן בארץ הזאת.

במותו, איבדנו לא רק מעצב דגול, אלא גם מתעד, מספר, ואוהב גדול של המוזיקה ושל התרבות הישראלית.

 

הכי חדשים

כשהמחול הישראלי עולה לבמה, העולם מוזמן להתבונן

לא רק לרקוד, גם להיראות בעולם בעולם המחול הישראלי יש אירועים שמתקיימים עבור הקהל המקומי. ויש אירועים המבקשים...

בון אפטיט: ליבי מגישה את עצמה בלי מסכות ובלי התנצלויות

יש משהו משעשע בבחירה של ליבי לקרוא לשיר החדש שלה "בון אפטיט". בתיאבון, בעברית. אבל כאן לא...

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

ארץ ישראל הישנה והטובה, בארבעה כלי נגינה

יש משהו בנמל יפו שהופך את המפגשים המוזיקליים בבית המכולות לחוויה מיוחדת. כבר בעונה הקודמת פגשנו כאן...

לראשונה בתולדות צוותא: אישה תעמוד בראש מוסד התרבות הוותיק

יש מוסדות תרבות שההיסטוריה שלהם גדולה בהרבה מהמבנה שבו הם פועלים. צוותא הוא בהחלט אחד מהם. המקום...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...