יום שישי, מאי 15, 2026

כרמינה בוראנה – קמע מטלטלת את האופרה

כמעט שלושה חודשים חלפו מאז חוויתי לראשונה מופעי מחול של להקת המחול "קמע". אמש (ראשון) פגשתי בחבורת הרקדנים והרקדניות הללו שוב. בבית האופרה שבתל אביב, מול אולם מלא עד אפס מקום, עלתה יצירת המחול של תמיר גינץ ליצירתו המונומנטלית של קרל אורף – כרמינה בוראנה. לא פחות מ־18 שנים עברו מאז שגינז רקם את הכוריאוגרפיה הזו, וכמעט תשעים שנה מאז שהלחין אורף את הקנטטה האיקונית. התוצאה? מופע שמכה בבטן הרגשית, מצלצל בראש, ומשאיר אותך מהופנט מהתנועה.

כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין
כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין

בין גורל לאהבה – פואמה מוזיקלית עם בשר

היצירה של אורף, שנכתבה על בסיס כתבים מהמאות ה־11–13, עוסקת בגורל, תשוקה, חמדנות והתחדשות – והלחנים, עוצמתיים ושיריים, נשארים איתך הרבה אחרי שהמסך יורד. הכוריאוגרפיה של גינץ מתרגמת את הפואטיקה הזו לשפת הגוף: תנועה שמחפשת אלוהים, מתריסה נגד מוסר, נמסה באהבה, נלחמת בתשוקה.

כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין
כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין

על הבמה: גוף שהוא תזמורת שלמה

עשרים רקדנים ורקדניות של להקת המחול "קמע" פורצים את גבולות הגוף האנושי – בתנועה מתוזמרת היטב, כמעט ללא הפסקה. גינז בנה קומפוזיציה חזותית שמחברת בין קצב פנימי למוזיקה אגרסיבית ונפלאה. זה לא רק ריקוד, זה טקס. זה קרנבל רגשי. זו זעקה חרישית שמתפוצצת באור.

שיאים נרשמו בקטעים הקבוצתיים – גופים בתנועה סימטרית, נמסים ומתנגשים כמו גלים. התאורה, אותה עיצב שי יהודאי, שיחקה תפקיד קרדינלי – על במה חשופה כמעט לחלוטין, האור הפך לעטיפת הבמה, לפסקול חזותי משלו.

כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין
כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין

ומה עם מוזיקה חיה?

המופע לווה בפסקול מוקלט – התזמורת הסימפונית של לונדון, בניצוח ריצ'רד היקוקס (2005). זה נשמע נהדר, אבל אי אפשר שלא לדמיין את עוצמת החוויה לו הייתה זו תזמורת חיה. בית האופרה מסוגל להכיל הפקה כזו – תזמורת חיה, מקהלה, סולנים. נכון, מדובר באתגר תקציבי לא פשוט, אבל הפוטנציאל… עצום.

פופ באופרה

כן, יש גם פופ כמשמעותו – יצירה פופולארית, אני מצביע על הקטע המוזיקלי – "או פורטונה" – אחד הקטעים המוזיקליים הדרמטיים והמוכרים ביותר במוזיקה הקלאסית המערבית. הוא פותח וגם חותם את היצירה של קרל אורף – במעין מעגל גורלי שמתחיל ונגמר באותה קריאה דרמטית אל אלת המזל, פורטונה. קריאה עתיקה ונואשת מהמעיים האנושיים – נגד חוסר האונים שבחיים.

כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין
כרמינה בוראנה. צילום כפיר בולוטין

שורה תחתונה:

כרמינה בוראנה של גינץ היא לא עוד ערב של מחול. זה מפגש של גוף ונשמה עם יצירה שמסרבת להתיישן. זוהי אמנות שזזה, נושמת, צורחת, מנשקת ומכה בו־זמנית. מפגן של תעוזה יצירתית – מחול שמחזיר את האמונה בכוחה של הבמה לרגש, לטלטל, ולאתגר.

המופע שעלה אמש פעמיים יחזור לבמה בתאריך 22 ביוני באודיטוריום חיפה, כאן כרטיסים

טעימה ויז'ואלית וקולית – טריילר רשמי

הכי חדשים

יאיר ניצני החזיר את האשם תמיד

הבוקר נרשמה חגיגה נוסטלגית בחנות הדגל של רשת האוזן השלישית. יאיר ניצני הגיע להשקת מהדורת הוויניל החדשה...

הסטונס חוזרים לכוכבים עם In The Stars

האבנים המתגלגלות שוב מזיזות את המחוגים קדימה. הם משחררים את השיר החדש In The Stars ומדליקים ציפייה...

סול מונק – Sands Don’t Sleep

גרוב שנכנס מתחת לעור הבוקר עלה לאוויר Sands Don’t Sleep, האלבום החדש של Sol Monk. מאחורי השם עומד...

"קינת דוד" בבכורה עם תזמורת הבארוק ירושלים

תזמורת הבארוק ירושלים חותמת את העונה עם מסע מוסיקלי ללונדון של תקופת הבארוק. במרכז הערב תעמוד הבכורה...

בן לוי ולי שי – מילים יפות

בן לוי ולי שי ממשיכים לטוות את הסיפור המשותף שלהם עם ״מילים יפות״. זהו השיר השני מתוך...

עילי בוטנר והילדים החדשים – גם בנים בוכים

עילי בוטנר והילדים החדשים משחררים את "גם בנים בוכים". שיר חדש, אינטימי וחשוף. הטקסט שכתבה איה כורם...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

היכונו לפסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים ה-12

פסטיבל הג'אז הירושלמי חוזר למוזיאון ישראל פסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים חוזר בקיץ לשלושה לילות של מוזיקה וחופש. המהדורה...

פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר ומחבר בין צליל לקו

שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, קומיקס ואנימציה בסינמטק הרצליה פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר לסיבוב שני ומביא חיבור מסקרן...

דוקאביב 2026 חוזר לתל אביב עם מבט חד על המציאות

פסטיבל דוקאביב חוזר לעיר עם נוכחות שמסרבת להתעלם מהמציאות. זו השנה ה-28 שבה הקולנוע התיעודי מתכנס למפגש...

ברי סחרוף מוביל את “מִדְבָּרִי” – לילה אלקטרוני תחת שמי המדבר

מִדְבָּרִי - כשהמדבר פוגש את הצליל יש לילות שמתחילים במוזיקה ונגמרים בחוויה. מִדְבָּרִי מכוון בדיוק לשם. ביום חמישי...

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

להקת טיפקס מחזירה את החיים לבארבי

אחרי ימים לא פשוטים, יש רגעים שבהם התרבות פשוט חוזרת לנשום. מחר בערב ייפתחו שוב דלתות מועדון...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא