יום שישי, אוקטובר 30, 2026

סליי סטון הלך לעולמו

סליי סטון (Sly Stone) – המייסד והכוח המניע מאחורי להקת Sly and the Family Stone,  נפטר הלילה בלוס אנג'לס, בגיל 82, מוקף בילדיו ובקרוביו, זאת בעקבות מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ושורה של בעיות בריאות נוספות, בהן לקה בשנים האחרונות.

בהודעה שהוציאה משפחתו לתקשורת נאמר – "נוח בשקט, מוקף באהבה… מורשת מוזיקלית יוצאת‑דופן שתמשיך להדהד ולעורר השראה לדורות" .

;

סליי סטון נולד בשנת 1943 בדנטון, טקסס, בשם סילבסטר סטיוארט, ו גדל בקליפורניה. הוא החל לעסוק בתקלוט והפך למפיק מוזיקלי כשרוני.

בשנת 1966 הקים את להקת Sly and the Family Stone  יחד עם אחיו פרדי ואחותו רוז. הלהקה פרצה דרך גם בזכות הרכב מגוון מבחינה גזעית ומגדרית, עם נשים וגברים שחורים ולבנים שרים ומנגנים ביחד – לא פחות ממהפכה חברתית בשנות השישים בארצות הברית. ההרכב שינה את פני המוזיקה כאשר שיריהם שילבו בין שלל סגנונות מוזיקליים כרוק, סול, פסיכדליה, גוספל ופאנק.

הלהקה חתומה על כמה מלהיטי מגה ענק בעולם הפופ ורחבות הריקודים ביניהם –   “Dance to the Music,” “Everyday People,” “Family Affair” ו-“I Want to Take You Higher”.

סליי ואני

כאשר חברי להקת סליי ומשפחת סטון העיפו את המח והשמיים למשתתפי פסטיבל וודסטוק המיתולוגי כשהם מפוצצים באפרז הייתי בערך בן עשר. שש שנים מאוחר יותר יכולתם.ן למצוא אותי בערבי שישי על עמדת התקלוט האנלוגית של בית הנוער "מרכז ביכורי העתים" בחסות עיריית תל אביב מרקיד את בני התשחורת של תל אביב צפון פלוס דרום במסיבות ליל שישי בהפסקה של מופע להקות הפליטים של הסיקסטיז שחלטרו באותה עת.

התיק שסחבתי עם ערימת תקליטים מהבית כלל בין היתר כמה אלבומים של חמישיית האחים ג'קסון לפני שמייקל הפך לכוכב בפני עצמו ועוד אלבום אחד מיוחד של סליי אנד דה פאמילי סטון שיצא באותה עונה של הפסטיבל האמריקאי ונקרא בפשטות – Dance To The  Music  וכלל שלל להיטי רחבת ריקודים עשירי F אנק, גרוב, RNB ונשמה. לצידו של אלבום הויניל המלא החזקתי כגיבוי תקליטון מהירות 45 שכלל מצד אחד את הלהיט עצמו – Dance To The Music  ומצידו השני השיר הפחות רקיד – זה עניין משפחתי..

האלבומים הגדולים

הנפילה

אחרי ההצלחה האדירה הגיעה הנפילה הקיצונית כאשר סליי סטון התמכר לקראק, תחביב שהוביל לביטול הופעות ובעיות בריאותיות, לפני לא מעט שנים הפך סליי לחסר בית והתגורר בוואן. את שנותיו האחרונות בילה במאבקים משפטיים על הזכויות מהשירים שכתב והלחין, בסופו של עניין זכה בחמישה מיליון דולר כפיצוי אך הכסף הלך לטמיון בשל חובות רבים.

בשנה האחרונה יצא לאור סרט ביוגרפי אודות חייו ופועלו אשר שודר בשירותי הסטרימינג HULU ודיסני+ במקביל וכעת גם ניתן לצפייה לתושבי מדינת ישראל. הסרט שנקרא בידי יוצריו – Sly Lives! (aka The Burden of Black Genius) הוא סרט דוקומנטרי אשר בוים בידי אמיר "קווסטלוב" תומפסון. הסרט הוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל סאנדנס בתאריך 23 בינואר 2025.

 

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...