במפגש שהתקיים הבוקר בבית ציוני אמריקה בתל אביב, הציגו אנשי תיאטרון באר שבע, בירת הנגב, ובראשם המנכ"ל שמוליק יפרח והמנהלת האמנותית איה קפלן את שלל המחזות שנבחרו לעלות מעל בימת התיאטרון ובמקומות נוספים בעונת 25'-26'. מדובר בתשע הפקות הכוללות שילוב של מחזאות ישראלית חדשה לצד עיבודים של סרטים וסדרות למחזות.
בפתח דבריו אמר שמוליק יפרח, מנכ"ל תיאטרון באר שבע – "אנו מאמינים שתפקידו של התיאטרון איננו רק לבדר, אלא לשקף מציאות קשה, להאיר שבילים של תקווה ולהזכיר – גם ברגעים החשוכים – ש״החיטה צומחת שוב״. זוהי זכות גדולה להיות בית לאמנות החיה, וכבוד גדול עוד יותר לחלוק אותה אתכם, קהל אהוב, שנה אחר שנה."
המשיכה אחריו איה קפלן, המנהלת האמנותית – "החלק הארי של העונה מוקדש למחזאות ישראלית חדשה, עשירה ומגוונת. מחזאות שנכתבה מתוך ואל ההוויה הישראלית – המורכבת, הכואבת, המצחיקה והמרגשת. העונה הקרובה של תיאטרון באר שבע מתאפיינת בצמיחה מתוך משבר. גיבורי ההפקות הקרובות יוצאים, כל אחד ואחת בדרכה, למסע של העצמה וגילוי עצמי, דווקא כשחייהם עוברים טלטלה גדולה, דווקא כשעולמם משתנה בפתאומיות".
ואלו ההצגות החדשות
כל החיים לפניו
עיבוד לבימת התיאטרון על פי סיפרו של רומן גארי שחתם בשם אמיל אז'אר מאת גזאווייר ז'אייאר (זוכה פרס מולייר) בתרגומו של דודי פרנס ובבימויו של אמיר וולף בו נוטלים חלק במשחק אסתי זקהיים, שון עיסא ולואי נופי. העלילה לוקחת את הצופים אל שכונת עוני בפריז של שנות ה-70 בה חיה מאדם רוזה- ניצולת שואה וזונה לשעבר, שכיום מגדלת את ילדיהן של חברותיה למקצוע. בין הילדים נמצא גם מומו-מוחמד, ילד מוסלמי שהיא ממשיכה לגדל למרות שהוריו נעלמו ואיש לא משלם עבורו כבר שנים. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים מופלאה שהופכת לברית שאיש לא מצליח להפר. סיפור עדין ונוגע ללב על ילד שלא מפסיק לשאול ואישה שמלמדת אותו איך להמשיך לחיות גם כשהחיים נעשים בלתי אפשריים.
פינק ליידי
מחזה ישראלי חדש אשר נכתב על פי תסריטה של מינדי ארליך. שגדלה בקהילה חרדית בירושלים והפך לסרט עטור שבחים ופרסים בבימוייו של ניר ברגמן. ההצגה מביאה לבמה קול נשי חרדי נדיר, וחושפת את המורכבות האנושית שמאחורי חומות השתיקה. מחזה מאת איה קפלן בבימויו של כפיר אזולאי בתפקיד הגברי הראשי אורי דב יוסף בלופרב, שגם משחק בסרט.
אל תדליקו לי נר
קומדיה פצועה, המבוססת על שיחות עם לוחמים ולוחמות בתהליך שיקום. מאת ובבימוי איה קפלן. המחזה עוסק בדמותו של עומר רוזיליו ('רוזי') בן 31, מוזיקאי מחונן באקדמיה של באר שבע. הוא היה אמור לטוס לתחרות בינלאומית, להתחיל ללמד באקדמיה, ולעבור לגור סופסוף עם חברתו איילה. כל זה היה לפני תחילת המערכה בעזה. עכשיו הוא משותק ברגליים וידו השמאלית הדומיננטית עדיין לא מתפקדת כמו שצריך.
עומר, השוהה במחלקת השיקום, מתבצר בתוך עצמו ומסרב לדבר עם איילה, מסרב לדבר עם ההורים שלו ובגדול מסרב לדבר. בעזרת מטפלת מינית ישירה מאוד ובעזרת עוד כמה חברים שהוא פוגש במחלקה, הוא מצליח להבין שכן- בכל זאת כל החיים לפניו, ורק הוא יכול להחליט לחיות אותם ולחזור להיות בן אדם, מוזיקאי וגבר.
עד הלידה זה יעבור
קומדיה ישראלית שנכתבה ע"י רועי צדוק, על כל מה שאנחנו מוכנים לעבור כדי להביא ילד לעולם בבימויה של שיר גולדברג. המחזה עוקב אחר סיפורם של אלה ורן המצליחים סוף סוף ליצור הריון, בעזרת הפונדקאית ורד, והם מאושרים. ערב אחד מופיעה ורד נסערת על מפתן דלתם בעקבות פרידה מבן זוגה- ברי. כתם דם על מכנסיה של ורד מבהיל אותם לבית החולים שם הם מגלים שעל ורד, שמצויה כבר בחודש השמיני, להיכנס לשמירת הריון. אלה ורן הלחוצים מבקשים ממנה להתארח בביתם עד הלידה. השלושה עושים כל שביכולתם על מנת לשמור על ההריון והשפיות, אבל מהר מאוד הם מוצאים את עצמם בתוך סיר לחץ עמוס רגשות. אל הקלחת מצטרפים גם דין- בנה בן ה12 של ורד, דינה- אמו השתלטנית של רן, מילה- הדולה הרוחנית ואפילו ברי- הפרוד של ורד, שמגיע כדי לשפוך עוד קצת שמן למדורה.
שומרת אחותי
דרמה מאת ובביומה של איה קפלן המביאה את סיפורם של רונה נאמן, שחקנית תיאטרון צעירה ומוכשרת, הנמצאה מתה בדירתה. דניאל, בן זוגה, איש הייטק מצליח, נמצא פצוע לצידה ונאבק על חייו. עמליה, אחותה, מוזעקת לזירה ואינה מבינה מה קרה. דניאל, שהוא גם הבוס הנערץ שלה, מורדם ומונשם, למשטרה אין קצה חוט והזירה מלאה ראיות סותרות. ביום האחרון של השבעה מגיע אמיר, ששיחק בתיאטרון את אותלו לצד רונה (דסדמונה). הוא מפיל על עמליה פצצה – לדעתו דניאל אינו האיש הטוב שהיא חושבת שהוא: הוא היה אובססיבי לרונה וניסה לשלוט בה בכל דרך. אבל האם עמליה יכולה לסמוך על אמיר? עמליה יוצאת למסע חקירה פרטי להבין מה עבר על אחותה בחודשי חייה האחרונים. איה קפלן שיבצה בתוך המחזה קטעים מתוך המחזה אותלו של שייקספיר בתרגומו של דורי פרנס.
מקומות שמורים
מחזה דרמטי וקומי בה בעת מאת איתן ענר ובבימויה של תמר קינן העוסק בסיפורה של אשר חנה, אלמנה דתיה בת 60 מרמת גן, המגלה שבחלקת הקבר המיועדת לה, לצד בעלה המנוח, נקברה אישה מסתורית, היא נחושה לגלות מי האישה הזאת ולהחזיר לעצמה את המקום שתכננה לבלות בו את הנצח. אבל עד מהרה היא מגלה שבלי להתכוון היא הקימה מהומת אלוהים ועכשיו כל העולם נגדה: חברא קדישא, הקהילה ואפילו משפחתה. הסיכוי היחיד שלה לגלות מי היא האישה המסתורית הוא עורך דין בדימוס העונה לשם חנא, אלמן ערבי-נוצרי מיפו שנכנס במקרה לחנות הצילום שלה ונעתר לסייע לה. יחד יוצאים חנה וחנא למסע שיגלה לשניהם שיש חיים אחרי המוות…
וכעת לצד המוזיקלי של התיאטרון…
באר- שבסקיה
מופע קברט הגירה פרוע מאת ובבימוי של ירדן גלבוע. המופע יוצא לדרך מאוחר בלילה בתוך פאב-מסעדה בסגנון רוסי. חבורה של ארבעה שחקנים צעירים, דור ראשון ושני לעלייה מברית המועצות לשעבר, מנסים להתפרנס בדוחק על ידי העלאת מופע קברטי קליל ממיטב הפולקלור של אמא רוסיה. בין ריקוד לשיר, בין סלט תפוחי אדמה לעוד כוסית וודקה, היחסים הטעונים בין חברי הלהקה מגיעים לנקודת רתיחה ומה שהתחיל כחגיגה מזרח-אירופאית הופך לחיטוט מצחיק וכואב בפצע המדמם של העלייה.
שירה באוקטובר
תיאטרון באר שבע מרים את הכפפה ומאמץ את הנוהג של התיאטראות הרפרטוארים להפיק ערבי נושא מוזיקליים והפעם על כוחה של שירה. החל מהשבעה באוקטובר, בלב התופת ואחריה, נאחזו אנשים בשירים. נאחזו כדי לנשום, כדי להתחזק, כדי להסביר לעצמם את רגשותיהם, כדי להשיב לעצמם רוח. שחקני תיאטרון באר שבע שרים ומקריאים חלק מהשירים הללו, ומספרים את הסיפורים המרגשים שמאחוריהם.
מבין השירים שיושרו – כשאני יוצא מזה של אביתר בנאי, אתה לא לבד של אהוד בנאי, סימני סערה של חיים אוליאל, איזה יום היה לי סמואל של השמחות, היי אחות של איה זהבי פייגלין ועוד…
מבין השירים שיוצגו: שיר אהבת הארץ של יהודה עמיחי, סוף הנפילה של דליה רביקוביץ ועוד…
את המופע מנהל מוזיקלית שאול בסר ועל הבמה תמצאו את השחקנים אפרת בוימוולד, מיכאל מושונוב ועוד….
לפרטים נוספים, מועדי ההצגות ורכישת כרטיסים לחצו כאן
וכמה טעימות מתוך הפרזנטציה
