מופע המחול "קומא" במשכן האופרה בתל אביב

יצירת המחול שטוו יחדיו האחיות נועה ורנה ורטהיים יחד ולצד המוזיקה שיצר איש כלי ההקשה איתמר דוארי היא שעה ורבע חד פעמיות מבחינת הצופים. מדובר במופע מחול הנע בין פגניות בריטואל רפטטיבי המבקש להנחיל אווירה של שבטיות, היפרדות, שליטה מטורפת בגוף האנושי.

כמי שחווה שעת פרזנטציה של המופע המדובר באולם הקטן (יחסית להיכל האופרה..) במרכז סוזן דלל, עליו כתבתי למכביר, אני יכול להוסיף ולציין כי המופע עצמו הוא גדול יותר, מרשים יותר ומרתק יותר מכל הבחינות שרק ניתן להעלות על הדעת.

המוזיקה

אתחיל במוזיקה, אותה כאמור כתב והלחין איתמר דוארי איש כלי ההקשה היוצר מנגינות לצד מקבצים מסט התופים וכלי ההקשה שסביבו, עובר למעיין ליניק המנגנת הן על פסנתר חשמלי והן בצ'לו תוך שירת ווקאלז, נגן הקונטרבס דניאל עברין (הבן של רוני עברין), ואופיר ויפליך על גיטרות – אקוסטית, חשמלית בנוסף לעוד. כן נשמעות חבילות של צלילים המופקים מתוך מחשב שלא זיהיתי מהיכן בקעו ומי שלט בהן.

אם כבר נוגעים במוזיקה אציין כי היא נעה בין השראות והשפעות גלובליות החל מואנגליס, דרך מייק אולדפילד, הרמוניות מקוטעות של ג'אז קלאסי ואפילו קריצה לאגן המזרחי של הים התיכון בסלסולי צלילים.

רגעי הסולו של דוארי כמו גם הפריטה הספניולית של אופיר היו מעין אש חיה ובוערת בחלקה האחורי של הבמה.

התנועה על הבמה

ואם כבר במה אז כמה מילים – הבמה הפעם חולקה לשניים, מרכזה המואר והעטוף בתפאורת עמודי הבמבוק שנתלו מהתקרה ושימשו כתיבות תהודה לצלילים, חלקה הקדמי שכיסה בעצם את הפיט של התזמורות הקלאסיות אך שימש כשביל גישה בין הרקדנים והקהל, הראשונים ירדו ונעו בין שורות המושבים וחיבקו פיזית כמה מיושביהם, אשתי זכתה לחיבוק שכזה מאחת הרקדניות.

ואם כבר רקדנים, חמישה גברים וארבע נשים הם הליבה של להקת המחול אשר מגישים לצופים, על פי דברי צמד הכוריאוגרפיות נועה ורנה ורטהיים, מופע הנע בין תבניות וריקוד מובנה ליצירה חופשית ומאולתרת.

בנקודה זו ארשה לעצמי לצטט את שכתבתי בעקבות החוויה הראשונית בצפייה במופע – "קטעי המחול הרפטטיביים מדגישים את המיצוב העלילתי על הבמה מעוטרים בפרצי אנרגיה וירטואוזים המציגים הן את היכולות הפיזיות של רקדני הלהקה והן כמשיכות מכחול על פני העלילה הנרמזת, כל אחד ואחת על פי פרשנותו האישית למתרחש על הבמה בהקשר האקטואלי. ברגע מסוים מפזרים רקדני הלהקה אלפי עלי כותרת צהובים על הבמה, רמז חד כתער לאסון השבעה באוקטובר ועשרות החטופים הנמקים בשבי והכמיהה לשובם עכשיו."

ולסיכום – אין ספק כי בקטעי המחול יש הרבה מנחשולי רגש שמזעזעים את הנפש בישירותם וחדותם.

הערב יתקיים סשן נוסף של המופע במשכן האופרה, כרטיסים כאן