הזמר והיוצר בן ארצי משיק הבוקר שיר חדש ישן – "פעם" אשר נכתב, הולחן, נוגן והופק מוזיקלית על ידו. השיר החדש המלווה בווידאו קליפ מאוייר בידי ניר שחרור מבקש להעביר את המסר מבחינתו של בן ארצי של נֶחָמָה פּוּרְתָּא. מעין עידוד לרגע קשה בחיים, מנוח.
כך בן ארצי על השיר החדש שהוא בעצם לא כל כך חדש אבל – "הימים מלאי צער, מלאי כאב, מאז השבעה באוקטובר 2023 כל תפיסת החיים השתנתה, כל הקלפים נטרפו. ובהקשר הנוכחי של הקומוניקט הזה, עולה בי שוב ושוב אותה השאלה – האם יש מקום להוצאת שיר? האם בזמן כזה ,כשהמציאות שמסביבנו כל כך כואבת ושבורה, זה בכלל מוסרי ששיר חדש יבקש מקום ותשומת לב ויגיד – ״היי, נעים מאד,אני שיר חדש, תקשיבו לי״? מוסיקה היא פוטנציאל נחמה, תמיד היתה ותמיד תהיה, זו ההצדקה מבחינתי.
השיר הזה ששמו ״פעם״ הוא שיר חדש ישן, שיר שכתבתי לפני עשרים שנה, הצעתי אותו למירי מסיקה והיא לקחה אותו וביצעה אותו באחד מאלבומיה. וכאן, אני מבצע אותו אחרי ששיניתי לא מעט ממילותיו. האלבום החדש, שאליו שייך השיר, הוא אלבום של ביצועים חדשים לשירים ישנים, שירים שכבר הוצאתי בעבר, ושהרגשתי צורך להקליט אותם שוב בגרסאות חדשות.
למה הקלטתי את אותם השירים שוב ? בקצרה – לא כל כך אהבתי את גרסאותיהן המקוריות ולכן ניגשתי אל השירים שוב ועשיתי להם (מבחינתי) גרסאות חדשות ומתוקנות. אני בן 48, לא זמר מצליח אבל לשמחתי מופיע בלי סוף ומתפרנס ממוסיקה. כשהוצאתי את האלבום הראשון שלי, בשנת 1998, העולם של המוסיקה נראה לי ברור ומובן, חברת תקליטים, יחסי ציבור, שיר ברדיו, כתבה ב״שבעה לילות״ וכו‘, מין מסלול ברור לייחל לו, ואילו היום,קצת חוסר אוריינטצייה במרחב, האם יש טעם לקחת איש/אשת יחסי ציבור שיעזור לחשוף את המוסיקה ?
האם מוסיקה גדלה ומתגלית ברדיו או שבכלל גדלה ומתגלית ברשת ? אומרים לי ״תהיה פעיל בטיקטוק, באינסטגרם, תיצור קהילה״, אני מהנהן בראש בחוסר עניין וחוזר אל המקום היחיד שבו אין לי שאלות ושבו יש עבורי משמעות מוחלטת ואמיתית, אל ילדיי. מוציא את השיר, אחריו אוציא עוד שיר ועוד שיר ואז את האלבום כולו, ממשיך להאמין ב״שלח לחמך על פני המים״, השירים ימצאו את דרכם להגיע למי שמחפש אותם."
