הזמרת והיוצרת שי המבר משיקה הבוקר את אלבומה השלישי – "עוד יום במזרח התיכון" הכולל 13 שירים ששי המבר כתבה והלחינה, חלקם יחד עם מלחינים וכותבים נוספים, ביניהם עילי אשדות, חיים ברקני, רביד פלוטניק, דודו טסה, דורית צמרת ובהפקתו המוזיקלית של ניר מימון.
מכניסה את המאזינים לעולמה
אלבומה החדש של שי המבר הוא סוג של ספר נשמה פנימית, שי חושפת את המאזינים לשורת סיפורים ונרטיבים מרגשים – הסיפור האישי, הסיפור של עם שלם, הסיפור של המדינה. סיפורים על האנשים והנשים. היא לוקחת את המאזינים למסע מוזיקלי עשיר בדימויים כשהיא מלקטת בדרך שלל השראות והשפעות מיוצרים ומשוררים כדליה רביקוביץ, מאיר אריאל, יהודה עמיחי ועד שלמה ארצי…
בשירי האלבום מבקשת שי המבר לצאת למסע היסטורי ומכניסה את המאזינים לעולמה ושלל ההשפעות על חייה ואופיה.
עם יציאת האלבום החדש משיקה שי המבר גם וידאו קליפ לשיר – "במקום בו אני לא אני" היוצא לראשונה הבוקר. לקליפ זה קדמו וידאו קליפים לשירים נוספים מתוך האלבום – "כל עוד אתה ואני נשארים", "בינג' ודיכאון", "מדבר",
שי על היצירה
כך שי המבר עם יציאת האלבום החדש – "בהתחלה פחדתי שאני לא אמצא את המילים יותר אף פעם. בשבעה לאוקטובר העולם התהפך. ולתוכו הגבר שלי לקח תיק, זרק כמה דברים פנימה, מילואים. בום. פתאום האדם שאני הפכה להיות חיה. כל הרגשות הם הישרדות, וכל האהבה היא דאגה מהסוג שמרגישים ברחם, והכעס הוא זעם, והשנאה היא איבה, והבדידות , והבכי כמו מים ואין שינה ואין שנייה אחת של שקט בתוך הראש.
אני זוכרת שבלילה של השביעי פרסמתי בפייסבוק שאני מחפשת להתנדב בכל דבר שאני יכולה: לשטוף כלים בבסיסים, לטפל בילדים במלונות, לבשל. מורה יקר מהתיכון שלי ראה את הפוסט שלי וכתב לי בוואטסאפ: “את לא מבינה שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לשיר?”
עד אותו רגע זה הרגיש לי כמו פסגת המותרות, להציע אותי לשיר. מהר מאוד התבדיתי. עוד באותו לילה לקחתי גיטרה והופעתי בשני מלונות של מפונים. אני זוכרת את הפער בין הדלת המסתובבת בכניסה למלון המהודר, ואת הילדים משחקים קלפים על הרצפה בלובי לצד ערימות של תרומות של אוכל ובגדים ונעליים. מאותו רגע לקחתי גיטרה ושרתי איפה שרק נתנו לי. העיקר להרגיש שאני עושה.
אני זוכרת שבאחד המלונות הילדים ביקשו שאשיר את יונתן, וישבנו במעגל. כשהם שרו איתי, צחקנו ביחד מהקטע עם הסוודר וחשבתי שעכשיו אנחנו צריכים שירים שנותנים שמחה. זמן קצר אחר כך פעם את לילה הפך להיות אחד מהשירים שהכי מזוהים עם המלחמה, והרגשתי שגם לשירים מהסוג שלי יש מקום. חשבתי שאולי הם יכולים לתת לאנשים כתף להניח עליה ראש. מישהי פעם אחרי הופעה אמרה לי שמה שיפה בשירים שלי זה שתמיד הם מתחילים עצוב ונגמרים שמח.
כשאני מסתכלת על האלבום הזה, אני מרגישה שקרה לי משהו אחר. אני גם לא יודעת לומר עד הסוף באמת מה התפקיד של המוסיקה שיוצאת בתקופה הזאת. אני בעצמי עוד מתקשה לחזור להאזין כמו פעם. נעה בין הרצון להרגיש הכל ללא להרגיש כלום. אני לא תמיד בטוחה שיש מי שרוצה לשמוע עכשיו את החלק השבור של הלב כשהכל עוד ככ מדמם. אני כן יודעת להגיד ששמתי בו את כל הכאב והפצע והיופי והאהבה והשבר שיש בתוך הנשמה שלי מאז שהעולם התהפך. עוד. יום. במזרח. התיכון. עכשיו זה שלכם."
המופע הקרוב
את שי המבר תוכלו לפגוש מעל הבמה בהופעה הקרובה שתתקיים בתאריך 21 בפברואר במועדון זאפה בהרצליה – שישי צהריים. כרטיסים זמינים כאן.
