כרם נבות כפי שעולה מהסיפור המקראי בספר מלכים א', פרק כ"א. על פי הסיפור, אחאב מלך ישראל חשק בכרמו של נבות היזרעאלי, ששכן בסמוך לארמון המלך ביזרעאל, והציע לנבות למכור לו אותו. נבות סירב להצעה. כששמעה על כך איזבל, אשתו של אחאב, החליטה לעשות מעשה. היא ארגנה משפט ראווה שבסופו נבות הוצא להורג, ובזכות זאת התאפשר לאחאב לרשת את הכרם.
תולדות הפייק ניוז מימי המקרא
הסופר יעקב שבתאי אימץ את הסיפור המקראי ורקח מתוכו קומדיה סאטירית כאשר גיבוריה – המלך אחאב, אשתו איזבל, יועציו שמעי ואליקים מצליחים לתפור את הפייק ניוז הראשון בתולדות האנושות כדי לנשל את נבות מהכרם שהיה בבעלותו צמוד לחצר ארמון המלך.
העלילה שעלתה מעל הבמה כמחזה לראשונה בשנת 1979 בתיאטרון החאן ובהמשך בגרסה נוספת בשנת 1999 בתיאטרון גשר עולה בימים אלו כחלק מרפרטואר שנת 2025 של התיאטרון הלאומי הבימה בבימויו של נתן דטנר ובהשתתפותם של השחקנים אודי רוטשילד בדמות המלך אחאב, אסנת פישמן בתפקיד אשתו המלכה איזבל, אורי הוכמן בדמות היועץ שמעי ובן יוסיפוביץ בדמות היועץ אליקים, את דמותו של נבות מגלם מתן שביט ואילו המלצר מגולם על ידי גבריאל אשרוב והמאבטח בידי אורי זעירא.
לכופף את החוק
במהלך המחזה אנחנו מתוודעים למלך שמבקש לשמור על חוק ומוסריות אולם אשתו היא חתיכת נבלה מושחתת שמבקשת לכופף את המציאות כך שתתאים למסגרת החוק ותכשיר את השרץ – גזל האדמה של נבות.
היא משכנעת את בעלה, המלך אחאב לקרוא לשני יועציו שמעי ואליקים ולשכנעם למסור עדות על פייק ניוז, ההתנגדות הבסיסית בתחילה מבדילה בין השניים, שמעי מקבל את המרות וזורם עם הקומבינה, אליקים מנסה להיאבק ברצון להפכו לשקרן אולם לחץ מחשבתי לא מתון מאלף גם אותו על פי גחמותיה של איזבל.
הרצחת וגם ירשת
כאשר שני היועצים הופכים לעדי שקר מצויינים המזימה יוצאת לדרך כשנבות מוזמן לארמון ומשפט השדה שלו מתקיים עם גזר דין פתולוגי והוא מוצא להורג בטביעה בבריכת הנוי המקיפה את חצר הארמון.
ידידי
חילופי המילים במהלך המחזה קורצים באופן משמעותי לתקופתנו ולמה שחלק ניכר מהעם חושב על ראשיו, קרי רוה"מ וזוגתו שתחיה. אפילו דמותו של שמעי מסגלת לעצמה התבטאויות הקושרות אותה לדמותו של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר כפי שהוא מוצג בתכנית הטלוויזיונית "ארץ נהדרת" כשהוא פולט מעת לעת את המינוח "ידידי" ממש כפי ששחר חסון עושה זאת בתוך הדמות, חסר רק שמפניות ורודות ומזוודות עם כביסה כדי להשלים את התמונה…
אין ספק כי מדובר במחזה אקטואלי ברמה גבוהה ביותר, לצד טעמי המקרא, תרגומי העת הנוכחית זוהי קריאה אינטלקטואלית עכשווית ואיכותית.
לסיום אני מחויב לקוראי לגעת בפן המוזיקלי, מי שמונה לטפל בנושא הזה הוא המוזיקאי ליאור רונן אשר אמנם יצר כמה קטעוני מעבר מוזיקליים מרפרפים אולם הוא הגדיל לעשות כאשר שיבץ שלושה שירים שנכתבו על ידי הסופר והמשורר יעקב שבתאי והם – "קנקן תירוש" בביצועם של הדודאים, "אור נם" אף הוא בביצוע הדודאים ו-"שיר ההד" בביצועו של אריק לביא המנוח., קנקן התירוש אף מלווה את רגעי ההשתחוויה במחזה כפי שתראו בקליפ שכאן למטה…
