יום שלישי, ספטמבר 8, 2026

ארז רוסו – Maybe in the Next Life

ארז רוסו הוא מוזיקאי, מלחין ומפיק הפועל בשטח כבר למעלה משני עשורים, אתם מכירים אותו מההרכב "ג'ירפות" ומהצמד "רוסו ווינברג".

לפני מספר חודשים ארז היה מעורב בתאונת דרכים קשה שהשאירה אותו בין החיים למוות במשך חודשיים ואילצה אותו לאבד רגל.

בתוך כל הכאוס הנוראי הזה ותהליך התאוששות ושיקום ממושך ארז רוסו לא מוותר על עצמו כאמן יוצר והבוקר יוצא לאור אלבום חדש שעל עבודתו החל עוד לפני התאונה, האלבום שהוא בעצם אלבום בכורה כיוצר במסלול עצמאי כולל בסך הכל ארבעה שירים באנגלית שארז כתב והלחין. האלבום – Maybe in the Next Life כשם שיר הנושא הפותח אותו הוא בעצם יומן אישי של התמודדויות עם המשברים בחייו, הן בתחום הזוגיות והן בעקבות התאונה. במהלך העבודה על האלבום שיתף ארז פעולה עם מספר כותבים ביניהם חברו לג'ירפות גלעד כהנא, המוזיקאית סמדר אקראי והמפיק המוזיקלי אורן פולק

את המסלול לאלבום החדש התווה ארז רוסו עוד הרבה לפני התאונה בהשקת ווידאו קליפ לשיר – Growing מתוכו

ביום שישי הבא, 20 בדצמבר, יופיע ארז רוסו במועדון האזור בתל אביב במופע שיציין במקביל את יום הולדתו ה- 50, את לידתו מחדש בעצם ואת יציאתו של האלבום הצנוע, הכניסה למופע פתוחה וחופשית לכולם, בואו.

כך ארז עם יציאת האלבום הבוקר – "חברים יקרים, היום סוף סוף יוצא אי פי ראשון שלי! זה נשמע די טריוויאלי סך הכול, בגיל 50 אבל לקרובים אלי ולאלו שעקבו אחרי מה שהתרחש בחיים שלי בשמונה החודשים האחרונים זה בגדר נס. לפני שמונה חודשים נסעתי (בזהירות אני חייב לציין) על זוג האופניים החשמליים המי יודע כמה שקניתי בעיקבות הגניבות הרבות בשכונה כשלפתע שליח של וולט רכוב על גולף קאר החליט שזה בסדר לגמרי לעשות יו טרן על פס הפרדה כפול ומחץ אותי על רכב שעמד לו בנחת ברמזור. העסק הסתבך בחדר הניתוח, קריש דם ברח לריאות (בעגה המקצועית קוראים לזה תסחיף ריאות) מוות, החיאה, אקמו, טיפול נמרץ, מונשם מורדם מחובר למכונות מעל חודש וחצי עם סיכויים קלושים לשרוד הכי סדרת בית חולים שאתם יכולים לדמיין ולקינוח הייתי צריך להיפרד מרגל ימין האהובה שלי.  אבל יצאתי מזה. איך יצאתי מזה? לא ברור אבל נראה לי שזה קשור לכמות האהבה שעטפה אותי חברים, משפחה וים של רופאים/אות ואחים/יות שנלחמו עלי.  לא יודע מה כיף בלמות כי אני לא זוכר שום דבר אבל אני יודע שכיף לחיות להיות נאהב ולאהוב"

 

הכי חדשים

כשהפיוט פוגש את הרוק הישראלי

אשר חגי תשרי בפתח, אנחנו עומדים להיכנס אל עשרת ימי התשובה. על פי המסורת היהודית, זהו הזמן...

משאירים מקום לחיבוק חדש: COLLECTIVE X מחדש את אבטיפוס

לפעמים שיר מוכר אינו זקוק לעוד ביצוע, אלא לעולם חדש. זה בדיוק הכיוון שבחר שרון קובי. תחת...

השחקן אילן דר הלך לעולמו בגיל 89

השחקן אילן דר, מאושיות הבמה והמסך בישראל, הלך היום לעולמו בגיל 89. דר גילם עשרות רבות של...

גוף, כוח ונפילה: עדי בוטרוס וסתיו סטרוז׳ בוטרוס בסוזן דלל

שני ערבים רצופים, שני יוצרים ושתי יצירות שמעמידות את הגוף במבחן. עדי בוטרוס וסתיו סטרוז׳ בוטרוס מגיעים...

הקאמרי מצדיע למצטייני השנה

הבוקר נערך בתיאטרון הקאמרי טקס הענקת הפרסים למצטייני השנה. הטקס הפנה את הזרקור אל השחקנים, הבמאים והמחזאים...

הקהל בחר באמה, אני בוחר ברננה חובב

לאורך העונה השישית של “דה וויס ישראל” עקבתי אחר הקולות, הבחירות והכיסאות המסתובבים. שמעתי זמרות מצוינות, זמרים...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא