דורון רפאלי, מוזיקאי, מתופף, יוצר, משיק אלבום חדש – "חצוי שלום" הכולל 9 שירים שנכתבו והולחנו ברובם על ידי דורון עצמו, למעט השירים – "גורל אחד" : מילים – צפנת ירון תמיר. לחן – שם טוב לוי, "אל תסגרו לי את היום": מילים – אורית וולף ו"זה הזמן לדבר אהבה": לחן – אריק סאטי. דורון מארח באלבום מספר חברים – דניאל וייס שכבר רץ עימו במופעים מאז פרוץ המלחמה, הזמרת כרמל גוזלן, עינב זהרה זלוף וביתו עדן רפאלי. על ההפקה המוזיקלית דורון עצמו יחד עם יאיר סתוי. לקראת יציאת האלבום השיק דורון את השיר "ישר בעיניים" מלווה בווידאו קליפ.
מופע השקת האלבום יתקיים בתאריך – 11 ביולי בגיטר לופט בתל אביב, שוקן 27, בשעה 21:00. את דורון ילוו תשעה נגנים.
על היצירה
כך דורון רפאלי עם יציאת האלבום לתחנות הרדיו והרשתות השונות – "אני יהודי ישראלי וגם אזרח העולם החופשי, מתופף מלווה ומצד שני זמר מוביל, קופץ באלגנטיות ממוסיקה קלאסית לג'אז, מהקצב של אפריקה לבלוז כואב, איש משפחה מסור אך גם מפלצת לילה שמתעוררת במועדונים אפלים. אני כמו כלב פודל חמוד שיודע גם לתקוף כשצריך, יש בי פנתר שחור ממוצא מזרחי שקיבל חינוך אשכנזי, כמו סלט ים תיכוני עם אלף מרכיבים, יש בי מזה ומזה, איש חולם וגם הוזה.
מאז שאני זוכר את עצמי היה לי קשה להכיל את כל הניגודים האלו. הרגשתי רעש גדול והשפע הפך לחוסר. ניסיתי להשתיק, להגביל ולצמצם את תחומי הפעילות אך בכל פעם מחדש זה הרגיש מלאכותי ולא אמין וגרם לי לתסכולים רבים.
בתקופה האחרונה, תוך כדי העבודה על האלבום, נטעה בי ההבנה שדי להתנגד! הגיע הזמן לחיות עם זה בשלום ולקבל את עצמי ככה, כמו שזה. אני אמנם חצוי בין העולמות אך באותה נשימה שלם עם מגוון הצבעים שהם הפאזל שמרכיב אותי. מה שנקרא "חצוי שלם".
באלבום הזה באים לידי ביטוי הצדדים שלי כמלחין, ככותב וכמבצע. אין כאן סגנון מוזיקלי אחיד או מוטיב סיפורי המקשר בין השירים, אבל הם נוצרו באותה תקופה, באותו מקום ועם אותם אנשים יקרים ואהובים. רוב השירים נבעו ממני, בשעות הבוקר המוקדמות שאני כ"כ אוהב, בשקט שלפני סערת היום, קודם כל מילים ואח"כ מנגינה.
התחלנו בחורף אך בחודש יולי אבי נפטר והמוזות דממו. השיר "הכוכב על האופנוע" מוקדש לאבא היקר שלי, יהי זכרו ברוך. אספתי את עצמי שוב לפני המלחמה ואז הגיע ה-7 באוקטובר שטרף את הקלפים והכה בנו קשות. כל זה נכנס עמוק אל תוך היצירה.
"חצוי שלם" הוא האלבום הכי אותנטי וכנה שלי עד כה. אני חצוי ומפוצל בין כל החלקים שמרכיבים את השלם שאני."
על השירים
דורון רפאלי מוסיף כמה מילים על שירי האלבום:
פעם ביום
שיר שנכתב במקסיקו על חוף הים, בבוקר שאחרי טקס לילי של איוואסקה. התחושה שאין לי משקל ואני יכול לרחף בין עננים, הגיעה אחרי תקופה ארוכה שהרגשתי כובד ולחץ נפשי גדול. בטקס ההוא הצלחתי להגיע לתובנות שהצילו את נפשי וגרמו לי להרגיש תחושה של חופש פנימי עצום!
"לעוף ללא משקל בין עננים, עמוק לנשום"
המנגינה והמקצב הלטיני בסגנון של להקתי המיתולוגית "אטרף", רק מחזקים את תחושת הריחוף ומקשרים אותה לדרום אמריקה, שם נכתב השיר.
אבק
שיר שנכתב כעידוד אופטימי בזמן שהייתי עמוק באפלת הדיכאון. השורה "בקרוב אתה תיוולד" הגיעה מתוך אמונה רגעית שיש סיכוי לצאת ולעבור את חומת הייאוש ולהיוולד מחדש.
ישר בעיניים
נכתב בזמן משבר אחרי ה7 באוקטובר. הכתובת היתה על הקיר אך אנחנו לא ראינו אותה וביחד איתנו גם מנהיגינו וראשי הצבא. בפזמון, זהו קולו של דניאל וייס ששרד את התופת בקיבוץ בארי והוריו נרצחו שם, דווקא הוא קורא לכולנו להרים את עצמינו, להיות חזקים ולהמשיך לחיות!
"תסתכל לחיים ישר בעיניים, מלא את הריאות באוויר, קפוץ אל המים, אל תפחד כשנופלים השמים"
גחלים של קרח
שיר כאב המתאר מצב של קיפאון עד כדי חוסר יכולת לתפקד למרות שהלב בוער ויש תחושה שאתה נשרף מבפנים. אותי זה תפש באמצע המרוץ כשלפתע הפסקתי להרגיש את החיים ופעלתי הרבה זמן על "אוטומט" מבלי לראות את הדרך
פומו (מה חסר לי)
"אני יושב ומפנטז, על החיים שאין לי, כל החתיכות החסרות דוקרות אותי אלוהים
על כל החלומות שעדיין לא הגשמתי, על כל הדברים שיש לאחרים"
השורות האלו נכתבו ברגע של התבוננות במה שמנהל אותי ואת מעגל החברים הקרובים שלי. כולם מקנאים באחר והמדיה החברתית רק מעצימה את תחושת ה"חוסר". כולנו חולים היום בפומו שזו חרדת החמצה (fear of missing out)
הכוכב על האופנוע
אבא שלי, גבריאל רפאלי יהי זכרו ברוך, נפטר ביולי האחרון שלפני המלחמה. בערוב ימיו הוא שהה בבית אבות סיעודי בירושלים. בכל פעם שהייתי בא לבקר אותו, הייתי מתמלא בעצב ובוכה. השיר הזה מוקדש לו.
השורה שחותמת את השיר היא "נהר של אנשים ממשיך קדימה, כל הזמן. העולם כמנהגו ואנחנו עדיין כאן" היא רק תזכורת למחזור החיים. העובדה שאנחנו, האנשים שחיים בעולם כרגע, בסך הכל רק "עדיין כאן".
גורל אחד
יום אחד שמעתי ברדיו את עופרה חזה שרה "גורל אחד שם אותנו כאן". הצטרפתי אליה בקולות, ככה לבד באוטו… בפזמון השני כבר פתחתי את החלון שכולם ישמעו, זה הרגיש לי כמו השיר הכי רלוונטי לעכשיו. הפקק התארך ועברתי לשמוע את השיר בספוטיפיי בלופים. הייתי דלוק, נכנסתי לדמות הראפר והקלטתי בטלפון כמה שורות. אח"כ התקשרתי לזמרת כרמל גוזלן ולמחרת נכנסנו לאולפן להקליט גרסה משלנו. במילים שהוספתי, אני מציע משמעות קצת אחרת לשיר שמוקדש לכל מי שקצת איבד את התקווה בתוך הטירוף שמתחולל כאן. התמימות והיופי עדיין קיימים בשיר בקולה של כרמל שנתנה ביצוע קולי שמרגש אותי לשמוע בכל פעם מחדש.
זה הזמן לדבר אהבה
למרות שאני מתופף שמנגן בעיקר ג'אז ורוק, אני מאד אוהב מוזיקה קלאסית. לאחרונה אני מקשיב הרבה למלחינים צרפתיים מתחילת המאה העשרים כמו קלוד דביסי ואריק סאטי.
המילים שכתבתי לשיר, יושבות אחת לאחת על המנגינה של אריק סאטי. הן נכתבו בערב אחד של יין אדום והרבה בדידות. צליל פעימות הלב שפותח את השיר, נותן את הקצב ליצירה כמו מתופף.
אל תסגרו לי את היום
הטקסט שנכתב ע"י הפסנתרנית הקלאסית אורית וולף מעביר בצורה פשוטה, ישירה ומדויקת את התחושה שיש לי בכל פעם מחדש, בלילה אחרי שאני חוזר הביתה מהופעה. "אל תסגרו לי את היום כי מחר הוא יהיה כבר אתמול". כמו לאמר – רגע! אני רוצה עוד קצת מתחושת ההתרוממות הזו…עוד לא מיציתי.
השיר הזה מתאים לדעתי כאקורד סיום לאלבום שיצירתו נמשכה כארבע שנים במסע של כתיבה, מחיקה, נגינה, עיבוד, הקלטה, התייסרות וכנות בלתי מתפשרת.
