בדיוק לפני חודשיים יצא לאור האלבום "אה וואו" של עומר הברון או כפי שהוא מכונה על הבמות – ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא. האלבום השישי במספר אם כוללים בחשבון את כל אלבומי האולפן, ההופעות ואפילו אי.פי שעומר הוציא או נטל בהם חלק כשותף מלא, הכולל עשרה שירים שנכתבו, בוצעו והוקלטו הרבה לפני אותה שבת שחורה של שמחת תורה 7.10. עומר שבמקור הוא מהעיר רחובות "בילה" את אותה שבת בישוב מגוריו בשנים האחרונות קיבוץ אור הנר כשהוא, אשתו ושתי בנותיו שוהים בממ"ד בעוד מחבלי הנוכבא שועטים בין היישובים ומטחי הרקטות מכסים את שמי עוטף עזה ומעבר לכך.
אפשר להגדיל ולומר כי שירי אלבומו נכתבו במהלך השנתיים האחרונות סובבים סביב נושאים כזוגיות, אבהות, ותחושת האטרף על קו התפר בין מרחב העוטף והעזאזל שמעבר לגדר. שירים שהפכו לנבואה וזה נורא.
כעת, ממש חודשיים אחרי יציאת האלבום נחת ג'ימבו ג'יי יחד עם חברי להקתו ספא על הבמה של מועדון בארבי במשכנו החדש בנמל יפו, בעולם נורמלי הייתה זו הופעת השקה לכל דבר, יתכן אף עם שלל אורחים הפוסעים לצידו של ג'ימבו, לבטח חברו עמית אולמן "פדרו גראס" עימו עשו את סרט המחזמר המוזיקלי "העיר הזאת" ואולי גם גל ניסמן מלהקת פול טראנק עימו יצר את השיר "סטלבט בקיבוץ" שהפך לאחד מהלהיטים הכי ענקייים בשנתיים האחרונות, אשר צולם בקיבוץ רוחמה, אף הוא חלק מחבל הארץ הקרוי עוטף עזה. אולם המונח "מתחת לרדאר" או סתם תחושה שצריך להצטמצם ולהיות מחובר לקהל המעריצים הנאמן באופן פשוט עמדו לנגד עיניו של עומר הברון.
אז מה היה לנו אמש?
ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא הביאו לקהל שמילא את חלל המועדון עד אפס מקום, רובו קהל מעריצים צעיר שידע כל מילה וכל אות בשלל השירים של ג'ימבו ונתן לעצמו את הדרור להצטרף לשירה כמקהלה אחת אדירה, שורה ארוכה של שירים, הן מהאלבום החדש (חמישה במספר) והן שירים שכבר חקוקים בדברי הימים בקריירה של ג'ימבו.
המופע עצמו הוא סוג של קאלט עם מנהגים ועניינים קבועים ומוכרים לקהל הרב והאדוק בהערצתו, לא רק הצטרפות לשירה, אלא גם ובמיוחד באיסוף שלל חטיפים שונים ומשונים לקראת השיר "תביאו חטיפים" אותו הוא מבצע בדואט עם שיר הדס מאיר, החל מבמבה, ביסלי ושלל המאכלים מהסוג הזה, אפילו נקניקי קבנוס, אפילו היה מי שהגדיל לעשות והביא שקית של קינואה, כל אלו נאספו מראש והושלכו אל הבמה ולאחר מכן הוחזרו בידי ג'ימבו וחברי הלהקה לקהל לא לפני שהוא מספיק להסטלבט עליהם בקטע הליקוט הזה…
וכמובן שהמצב הנוכחי נכח במופע, אם זה באזכור של חיילים רבים שהגיעו במיוחד ליטול חלק כקהל במועדון, אם זה במילה ומעבר לכך מפי ג'ימבו על מה שמתרחש תוך שהוא דואג להישאר אופטימי ובתוך רוח השירים שלו. אך בראש ובראשונה היו אלו שעה וחצי של אסקפיזם טהור, מהסוג שאנשים צעירים מבקשים לעצמם בימים אלו וטוב שכך. צריך להמשיך ולהישאר עם הראש מעל המים, יש תקווה.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע
