שבת, נובמבר 21, 2026

להזיז ת'ראש מצד לצד

מוצאי שבת, שעה קלה אחרי שהסתיימה עצרת המחאה של משפחות החטופים ברחבה בין בית אריאלה ומוזיאון תל אביב לתרבות ומועדון הכולי עלמא ברחוב מקווה ישראל כבר פותח את שעריו לקהל צעיר, צבעוני ועולץ המתחיל למלא את המתחם, אסקפיזם אמיתי בחודש אכזרי, על השולחנות דפי נייר עליהם מודפסים מחירי האלכוהול בהאפי האוור שתסתיים בשעה עשר ומהצד השני האמירה הכל כך ברורה באותיות בולד בשחור – FUCK HAMAS, אני מסכים בלב שלם ואמונה מלאה באמירה ומזמין לעצמי כוס יין אדום, עוד חצי שעה אפרת גוש שכבר נחתה במתחם תעלה על הבמה כשהיא מלווה בקלידן אסף מידן .

הקטע עם אפרת גוש, תמיד יוצא לי לפגוש אותה בתזמונים משונים מעט, כך למשל היה במופע שהתקיים בשיאם של ימי מגיפת הקורונה….

אכן, רגע אחרי השעה עשר וחצי, חדר ההופעות במתחם כבר מלא מפה אל פה בים של נערות והרבה גברברים צעירים, המופע מתחיל כאשר אפרת גוש, אחת מהזמרות שהכי נושאות את נס הפמיניזם וההעצמה הנשית בשיריה, עם המוני נשים שוות ובעלות זכויות דוגמת – "קרב אגרוף", "הבא שנוגע בי מת", "גוש תרימי", "סליחה ואני", "כוח גדול" ועוד ועוד, עולה על הבמה בצללית שכולה שחורים ואוחזת במיקרופון והחוויה מתחילה…

אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל
אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל
אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל
אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל

גוש פותחת עם השיר "כח גדול" כשהיא שרה ואוחזת בידו של אחד ממעריציה המצויים צמוד צמוד לבימת המועדון, ברגע היא קנתה את כל הקהל בתחושת הקרבה והמסת הגבולות, היא ממשיכה הלאה, שיר אחרי שיר עם הלהיטים הכי אהובים ומוכרים שלה, גוש יורדת מהבמה אל הקהל ועוברת מנערה לנערה כשהיא שרה את מילותיו של השיר "קרב אגרוף".

כשאפרת חוזרת לבמה והקהל כולו משולהב היא ממשיכה במופע עם שיר חדש לחלוטין – "לרדוף אחרי השמש", הקהל איתה צמא למילים ולצלילים, אפרת ממשיכה עם להיט פמיניסטי נוסף – "הבא שנוגע בי מת" הקהל, יורת נכון הבנות כבר שבויות לגמרי אצלה. אנחנו מגיעים ללהיטים כמו "גוש תרמי" והקלאסיקה "אה אה אה" הקהל מקבל את כל מבוקשו, תכלס, ואחרי שעה בול על השעון המופע מגיע לסיומו עם קליימקס אדיר של "לראות את האור".

אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל
אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל
אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל
אפרת גוש בכולי עלמא. צילום יובל אראל

לסיכום, שעה מזוקקת של אנרגיות והעצמה נשית עם חיבור חזק עד פיזי לקהל שהגיע כדי להימלט מהאווירה הלא נעימה שמשדרים לנו ערוצי התקשורת, לא יושנת תל אביב, לפחות זו הצעירה מאוד…

בקטנה, אשרינו שיש את הכולי עלמא, אשרינו שהם לא מנמנמים מול המסכים ודואגים להחזיר את החיים לעולם התרבות והמופעים, כי בסופו של דבר, המלחמה היא לא רק על להחזיר את הגאווה והכבוד שנרמס לעמישראל, היא גם על הזכות לחיות ולהנות מהחיים, מוזיקה ותרבות הם חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם.

תודה יונתן ליפיץ!

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

 

 

הכי חדשים

דצמבר בתנועה: חמישה מופעים, חמישה עולמות

יש משהו מרתק בעולם המחול. בניגוד לתיאטרון, שבו המילים מובילות את העלילה, כאן הגוף נדרש לעשות את...

המחזה מסיבת אירוסין – התאהבתי, ואני לא מתנצל

יש הצגות טובות, ויש כאלה שמזכירות לי למה אני אוהב תיאטרון אני אומר זאת כבר בהתחלה, בלי משחקי...

אתם זוכרים את השירים? חנן יובל בן 80, וכולם באו לשיר לו בחזרה

ערב של פעם בשמונים שנה כמה שירים יכולים להיכנס לחייו של אדם אחד? אצל חנן יובל, התשובה כמעט...

פרידה מקובי רכט – האיש שהביא את הרוקנ'רול ונשאר קצת מחוץ לאור הזרקורים

יש מוזיקאים שהציבור זוכר בזכות להיט אחד. אחרים בזכות אלבום שהפך לקלאסיקה. קובי רכט השתייך לסוג אחר...

נטע ברזילי חוזרת לקלאסיקות הישראליות ומפרקת להן את הצורה

יש משהו מסקרן במפגש שבין נטע ברזילי לבין הזמר העברי הישן. מצד אחד ניצבת מי שהפכה את...

איזבלה – כשהבוסתן הספרדי הופך לדרמה משפחתית

מבוסתן ספרדי אל ירושלים של שנות החמישים כבר במבט הראשון על הבמה התעורר בי זיכרון תיאטרוני ישן. התפאורה...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...