עוד ערב של הפוגה מהמלחמה, ולפחות משטף הדיווחים ואוקיאנוס המלל שרץ ברשתות ובערוצי הטלויזיה, המקום הכי נורמלי בתל אביב בעת הזו, מתחם הכולי עלמא של יונתן ליפיץ וחברים נוספים הופך לעת שעות הערב המאוחרות ללונה פארק התרבותי, כוכב האסקפיזם בפלנטה הימתיכונית הסוערת שלנו, בחלל אחד יובל מנדלסון וחברי הלהקה סוחפים את הצופים במשך שעה למסע מוזיקלי בדרך לפולין, בחדרים הסמוכים יש בכלל מסיבות ריקודים בסגנון "מסיבות כיתה ד" לצלילים אחרים, רק כשאתה מתבונן מהצד על כל מה שמרחש כאן אתה מבין שלחיים יש כח מעבר לרע, כי רק טוב כאן, חיים.
אז מה היה לנו אמש בכולי עלמא?
חברי להקת יובל מנדלסון והמסע לפולין, הלו הם יובל מנדלסון בעצמו, הסולן והגיטריסט, כותב השירים ומורה לאזרחות ביום יום, מקצוע האזרחות היה המקצוע בו קיבלתי את הציון הכי גבוה בעת שניגשתי לבחינות הבגרות והבחינות המוקדמות בדרך להתבגרות, אסף תלמודי על הקלידים, מפזר שטיחי צלילים מתחת ומעל לכל המילים והמקצבים, אור אדרי, נגנית גיטרת הבס הכי יפה בעולם, זמרת יוצרת בעצמה (הצמד ריו, להקת אביב מרק והמוות), נדב לוזיה על התופים (הקולקטיב ועוד שלל שיתופי פעולה עם אמנים שונים ומגוונים).
הארבעה עלו לבימת מועדון כולי עלמא באיחור אופנתי קצת אחרי השעה עשר וחצי כדי להעיף את קהל העשרות שמילא את החדר במשך שעה במהלכה הגיש המורה מנדלסון שיעור באזרחות המתובל בתובנות על רקע המערכה הצבאית, ערכים של דמוקרטיה וערך החיים והרבה דיסטורשן, קצב ומילים רבות מתוך שירי הלהקה לצד כמה ענתיקות שלא נס ליחן מהארסנל של להקתו הקודמת, להקת הפאנק הישראלית "שייגעצ", כשחברי ההרכב לא מפגרים בהרבה אחריו, האמת גם הקהל, ולפחות השורות הראשונות מול הבמה הפכו למקהלה שידעה את כל המילים.
התקלות אחת שהתרחשה במהלך המופע כאשר אחד ממיתרי הגיטרה החשמלית החליט לשים קץ לחייו ומנדלסון עבר למוד שירה בציבור חצי אקפלה בסיוע הקלידים של אסף, שירי ארץ ישראל שכאלו יחד עם הקהל.
או אז נחלץ אחד הצופים לעזרה ושלף מתוך קייס שסחב על גבו גיטרה אקוסטית שהביאה להמשכו של המופע במתכונת המתוכננת (למרות שהמורה לאזרחות הצהיר בתחילת המופע שאין ליין אפ, הכל מהשרוול). זה הוביל לרגעים בהם המורה הופך לאבא המאושר ושר מתוך האלבום "יובל המנוול: שירים לבלה", היא הבת שלו…
מה אוכל לכתוב במחברת בתום השיעור? אזרחות זה לא רק קלפי וזכויות אדם, תוסיפו לכך גם קצב, גרון ניחר והרבה ריקודים בצוותא, כיף לחיות ולהתנתק מעצב ודיכאון, תנו לעמישראל לנצח יחד.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
כמה רגעים של איבוד חושים
