האם משרד הפנים מגרש את אחד המוזיקאים החשובים של ישראל?

כמעט כל חובבי המוזיקה בארץ מכירים את שמו של הוד מושונוב או כפי שהוא נקרא מעבר לים – Bemet. מי שהוכר כילד פלא מוזיקלי שכבר בגיל 5 החל לנגן בפסנתר ובגיל 13 הקים את להקת הג'אז הראשונה שלו – "שלישיית הוד מושונוב". בגיל 14 הוד כבר יצא לסיבוב הופעות עם להקתו ברחבי העולם.

עם השנים התמקד הוד במוזיקה אלקטרונית והוא מזוהה בעיקר כנגן קיטאר. בנוסף הוא גם מפיק ומלחין. מושונוב שיתף פעולה עם אמנים רבים, וביניהם – מתי כספי, אסף אבידן, אסף אמדורסקי, קפה שחור חזק, אביתר בנאי, אפרים שמיר, ברי סחרוף, שירי מימון, סאבלימינל, אבישי כהן, בורגור, פוג'י בל ועוד. בנוסף, הוא הפיק מספר סינגלים בין-לאומיים שפרסמו את שמו גם בהודו ובברזיל.

גם כאן באתר התפרסמו תיעודים וסקירות אותות הופעות של הוד מושונוב הן כיוצר עצמאי והן כחלק מהרכבים מוזיקליים בהם נטל חלק ביניהם האחיות חיים – A-Wa, הופעות במסגרת פסטיבל הפסנתר ורייבים עד השעות הקטנות של הלילה. רק לאחרונה התארח במופע של הזמרות הגיאורגיות טריו מנדילי במועדון בארבי

בימים אלו עומד הוד מושונוב בפני סכנת גירוש מהארץ, זאת למרות שהוא יליד ישראל ואזרח מהמניין. הסיבה לסכנת שהייתו בישראל היא העובדה כי הוא שב לאחרונה לארץ לאחר סבב הופעות ברחבי העולם עם בת זוגו מריה אותה הכיר מעבר לים באחת מהופעותיו ומאז הם זוג לכל דבר ועניין.

אולם מסתבר כי את הרשויות במדינת ישראל לא מעניינת העובדה כי מדובר בזוג ןמכיוון שלמריה אין דרכון או תעודת זהות ישראלית מעמידה אותה יחד עם הוד עצמו שלא מוכן לוותר על חייו לצידה בסכנת גירוש.

כך סיפר הוד מושונוב על הפרשה המטורפת אליה נקלע לחברו המוזיקאי המוכר ארקדי דוכין שמיהר לשתף את הסיפור  – "אני הישראלי הראשון שמדינת ישראל מגרשת. מי שעוקב אחריי יודע שאני האחרון שיכתוב פוסט כזה ולמעשה אני סולד מאנשים שמנצלים את הפרסום שלהם לבעיות אישיות אבל יש פה שיא חדש של בזיון.

בת הזוג שלי מרי ואני הכרנו לפני המון זמן באזור אחת ההופעות שלי בחו״ל ומאז אנחנו צמודים אחד לשני 24/7. היא צלמת מקצועית ואני מוסיקאי שמרכז הפעילות המקצועית שלו היא לא בישראל.

אציין שאני אזרח ישראלי, נולדתי בישראל, יש לי דירה בבעלותי בארץ וכל שקל שאני מרוויח מעבר לים נכנס לקופה הציבורית כבר שנים רבות.

לאחר סיבוב ממושך הגענו באפריל האחרון ביחד לארץ במטרה לקיים חיים משותפים כבני זוג בישראל שם נתקלנו בחומה אכזרית, אטומה , אלימה ומתעללת הקרויה משרד הפנים/משטרת הגבולות וחיינו המאושרים הפכו לסיוט לא צפוי בעליל.

זה התחיל בזה שמרי שהיא איננה יהודייה (אבל מה זה עסקו של אף אחד? ) הגיעה ממדינה שאין ממנה דרישה לקבלת ויזה מראש לישראל ובכל זאת בביקורת הגבולות בנתב"ג הופרדנו בבוטות ומשם היא הועברה למתקן בו נאלצה לעבור במשך חמש שעות תחקור חודרני כאילו הייתה ראש קרטל סמים בכירה מקולומביה כל זה לאחר טיסה ארוכה ומתישה. בסופו של דבר היא קיבלה אישור להיכנס למשך חודש לצד איום תוקפני של השוטר מבלי שעשתה שום דבר לא חוקי.

לאחר שהתאוששנו מאותו יום ניסינו במספר רב של טפסים מקוונים , מיילים וטלפונים לתאם פגישה במשרד הפנים על מנת להאריך לה את השהייה – אף אחד מהמשרד לא הגיב בשום פלטפורמה. החלטנו לגשת למשרד פיזית שם אפילו לא הסכימו להכניס אותנו בדלת, רק אחרי מספר ביקורים ותחנונים נודע לנו שבימי ראשון בין השעות 8 ל 8:10 בבוקר (!) נוכל להכנס.

אכן יום בראשון הוכנסנו שם חווינו יחס משפיל כאילו אנחנו אסירים ואמרה לנו פקידה גסה שכדי שמרי תישאר בארץ נצטרך להתחיל בהליך ארוך ומסורבל של הכרה בחיים משותפים/נשואים (אותו יחס) תהליך שנמשך 7 שנים הכולל הגשה של 32 טפסים חודרי פרטיות בעלות אגרה גבוהה ומופרזת שבמסגרת התהליך יהיה אסור לשנינו לצאת מישראל ובנוסף ייקח להם במשרד 5-6 חודשים רק לקבל את הטפסים ולבדוק אותם.

( למי שעדיין איתנו אני מזכיר מדובר כולה בבחורה חמודה נורמטיבית לחלוטין ללא שום עבר פלילי כלשהו המבקשת להיות עם בן הזוג החמוד שלה בארץ מוצאו ! )

בחוסר ברירה החלטנו להתחיל בתהליך ובזמן הקצר שאושר לה להישאר בזמן שאנו עובדים על הטפסים אני טסתי להופעות לראשונה בלעדיה בידיעה שאם היא תצא מהארץ היא לא תוכל להיכנס. לאחר עבודה סיזיפית בהגשת המסמכים ותשלום האגרה המופרכת הלכנו לוודא שהם נקלטו במשרד הפנים ( הפעם מקצוענים ידענו ללכת בין 8 ל 8:10 כדי שיכניסו אותנו ) שם נודע לנו ( רק אחרי כל מסכת העינויים של הטפסים ) שהמקרה שלנו הוא ״בעייתי״ לטענת הפקידה העוינת מהסיבה שכתוב לה שאני לא הייתי נוכח פיזית בישראל יותר משישה חודשים בשנה לכן אין לנו כל זכות בהכרה כבני זוג ממדינת ישראל גם אם נהייה נשואים ! וביקשה שנעזוב את המקום.

עודי בשוק מדברי הפקידה ומנסה לקבל עוד זמן שיח איתה, שאלתי מה אפשר לעשות מכאן ? הפקידה השיבה כי אאלץ לוותר על חיי כמוסיקאי פעיל מחוץ לישראל כשבע שנים עד שיוסדר העניין.

פניתי למספר עורכי דין המובילים בארץ בתחום שמכולם הגיעה אותה השורה תחתונה שזו היא דרך ללא מוצא ואין מה לעשות בנידון. בחוסר אונים אפילו שקלנו אופציה של גיור (!) אבל הפלא ופלא הממשלה הנוכחית ביטלו אפשרות של גיור לבנות זוג לא יהודיות.

לכל התוהים – מרי כבר לא תוכל להיכנס לישראל כתיירת לאחר שקיבלנו סירוב על הכרה כבני זוג.

מפה נוצר מצב שבו מדינת ישראל עומדת ביני לבין שתי אהבות חיי – מרי והמוסיקה שגם היא עבודתי היחידה מאז ומתמיד ולפיכך בפועל – מדינת ישראל מגרשת אותי. "

קבלו את הוד מושונוב כפי שתועד בהזדמנויות שונות במסגרת פעילות האתר