We love the 90’s – מסיבת נוסטלגיה עם כוכבי ניינטיז
הקצב הוא רקדן שרה פני פורד הסולנית של להקת הדאנס !Snap אל מול הקהל שבא לחזות בה ובכוכבי ניינטיז בערב אחד שהחזיר אותנו לתקופה שהיינו בה צעירים ואופטימיים.
אין ספק שהשנים האחרונות היו קשות לכולנו, יותר מדי מציאות מתנפצת לנו בפנים, הקורונה, מערכות הבחירות הרבות, המחאות והשסע הזה שבתוכנו, אז למה שלא נתגעגע לתקופה יותר מאושרת ונאיבית, אומרים שהיה פה שמח במאה הקודמת, בהחלט כך, האינטרנט היה רק בחיתוליו, הטלפונים היו טיפשים ורק התחלנו לגלות שיש הרבה יותר מוזיקה ממה שחשבנו כש-MTV הגיע לישראל והחל לשטוף את מסך הטלוויזיה שלנו במיטב להיטי הניינטיז.
השנה האחרונה בכלל עמדה על סימן הרטרו, מיטב להקות הניינטיז הישראליות כמו נוער שוליים, שבק"ס, פורטרט ומופע הארנבות של ד"ר קספר חזרו אל חיינו בהופעות איחוד מרגשות, אבל לא רק, לפני כמה חודשים היינו שם בערב דאנס ניינטיז עם Five, Aqua , ד"ר אלבן ואחרים והנה אנחנו שוב בערב חגיגי שכזה, הפעם עלו על הבמה של ההאנגר 11 כמה מהשמות הגדולים של העשור ההוא –Haddaway, Ace of Base ו-!Snap
את הערב המיוחד הזה פתחנו במסיבת ריקודים עם סט ליסט שכמבקש מכיל את מיטב להיטי הדאנס של התקופה הזאת וכל זאת עם תפאורה מרשימה (מאוד!) שעוצבה כמו טייפ רטרו בצבעי ניאון שהוקרן על מסך וידאו ענק. הקהל ברובו מורכב מגילאי הארבעים-חמישים שהיו שם בניינטיז בשביל לספר, אלו שרקדו אז במועדוני הסופ"ש שיחזרו את הצעדים מפעם בשביל לפזז קלות לצלילי המוכרים של פסקול נעוריהם.
הראשון להופיע הוא נסטור אלכסנדר האדווואי הידוע בעיקר רק בשם משפחתו הייחודי Haddaway, אז בעשור ההוא היה לו את אחד הלהיטים ההיסטריים ביותר “What is love” ("בייבי דונט הארט מי נו מור") ואיתו הוא גם פתח את ההופעה שלו הערב כשהוא מלווה במספר רקדניות מקומיות לבושות בבגדי גוף זרחניים, שני רקדני ברייקדנס ישראלים וזמרת ליווי אחת מיובאת משוודיה שבניגוד להופעה האנרגטית של Haddaway לא נראתה כל כך מאושרת להיות על הבמה.
Haddaway ממשיך לשיר הבא "Life" עוד להיט מוכר, רק בקנה מידה הרבה יותר קטן, (כנראה באירופה זה יותר תפס), זה לא מנע מ-Haddaway לנסות לשיר דואט עם הקהל שפחות הכיר את המילים, אחר כך גם הגיעו הסינגלים "Rock my heart" ו-"Fly away" וגם אפילו גירסת כיסוי ללהיט האייטיז "Relax" בביצוע מלא בהתלהבות מרשימה בעוד Haddaway נע ללא הרף על ה-catwalk ולא שוכח להכניס מדי פעם גם כמה בדיחות מתובלות בהערות סקסיסטיות שפעם בניינטיז עברו סביל באוזן והיום נשמעות קצת מיותרות.
את ההופעה הוא חותם שוב עם הלהיט שלו מתחילת הערב “What is love” רק במיקס אחר מסיבתי יותר, הקהל מגיב בהתלהבות ו-Haddaway יורד מהבמה עם טעם טוב שנשאר איתנו עד להופעה הבאה.
ההרכב הבא לעלות לבמה הוא !Snap ואם לדייק אז שני הזמרים של ההרכב – Penny Ford ו-A.K Swift, פני פורד היא גם הזמרת המקורית של !Snap שאחראית לכמה מהלהיטים הגדולים של ההרכב וביניהם "The power" ו-"Oops up" שאותם ביצעו הערב לצד להיטים נוספים וביניהם הלהיט הגדול ביותר של ההרכב “Rhythm is a dancer” – אחד השירים המזוהים ביותר עם הניינטיז.
פני פורד כמו Haddaway אוטוטו נושקת ל-60, זה לא הפריע לה לתת שואו אנרגטי שהלהיב את הקהל ואין ספק שגם הראפ-גטו של A.K Swift היה תוספת ראויה למוזיקה של !Snap, חצי שעה הופעה מצוינת והצמד מסיים את ההופעה ועובר אל צידי הבמה, שם הם מקבלים את המעריצים הרבים ובמשך כחצי שעה והמון סבלנות הצטלמה פני פורד לסלפי עם כל מי שרק רצה.
רגע לפני שאנחנו מתחילים את המופע הבא והאחרון להערב עולה ירמי קפלן להופעה בהפתעה מלווה בערן מיטלמן, פסנתר כנף ושני קטעים– “Your song”ו-“Rocket man” מתוך המופע שלו לשירי אלטון ג'ון, וזה נכון שכולם מכירים את המילים ואלו באמת שני שירים מאוד אהובים אבל אולי היה כדאי לבצע שירים מהרפרטואר של ירמי קפלן עצמו שכיכב בניינטיז עם שלל להיטים וביניהם "הדפוק הזה" ו-"כבר עכשיו" או לפחות לבחור בשירי אלטון ג'ון יותר קצביים, בכל זאת זה ערב דאנס. אבל בסוף ירמי הוא באמת אחד הפרפורמרים הטובים שיש לנו בארץ וההופעה המלאה שלו לשירי אלטון ג'ון היא פשוט תענוג, מומלץ בחום למי שעוד לא ראה.
והנה הגענו למוזיקאית האחרונה של ערב הנייטיז, ג'ני ברגרן הלא היא ג'ני מלהקת הפופ השוודית Ace of base, כן, מתברר ש-Abba היא לא הייצוא המוצלח היחידי מהמדינה הנורדית ו-Ace of Base היו ממשיכי דרכם בשנות התשעים עם המון להיטים שכיכבו בראש המצעדים וגם אפילו באמריקה הרחוקה והאדישה ליורודאנס.
ג'ני עלתה לבמה מגובה בשתי זמרות ליווי ונתנה לנו שואו של עשרה שירים מהמיטב של הלהקה, היו שם בין היתר “Happy nation”, "Don’t turn around", שיר הדאנס האופטימי והמדבק “Beautiful life” וכמובן גם הלהיט הגדול שלהם "All that she wants", לצידם גם שמענו את "Gimme Gimme" כמחווה ל-Abba ובאופן מפתיע ומרגש גם את "התקווה" בגירסה מיוחדת שתורגמה לשוודית, לא זכור מתי זכינו למחווה כזאת מושקעת מאומן בינלאומי, הקהל הגיב בחום רב, הדליק טלפונים על מצב פנס ושר איתה במקביל את המילים בעברית.
השעה כבר אחרי חצות, שעתיים וחצי של הופעות נוסטלגיות שגרמו לנו שוב להרגיש צעירים לערב אחד, לאלו שבינינו שנשארה להם אנרגיה חיכתה במקום מסיבת אלקטרו-טכנו מיוחדת בסטייל ניינטיז, אנחנו מצידנו יצאנו מהאולם ובחזרה להווה, אלפיים עשרים ושלוש, הסופ"ש מתקרב, ההפגנות בקפלן חוזרות, מחיר החלב והדלק עולים, אבל אנחנו שוכחים הכל ונשארים עם הפזמונים בראש לעוד כמה שעות.
להצלחת הערב הזה תרמו:
חברות ההפקה: All Ears Productions & TWO PRODUCTIONS
הפקה ויח"צ: מאירה פרץ
סאונד: סינקופה
תאורה: רונן נג'ר
וידאו ארט: קורן בר וסטודיו פיקסל
DJs: סתיו בן יקר, אופיר סופר ורואי טוכנר
כוריאוגרפיה רקדנים: טל הנדלסמן
מנהל טכני: איציק, האנגר 11
