נרות יום הולדת, דרמה, מחזה, מוזיקה
פרמיירת המחזה "נרות יום הולדת" בתיאטרון הקאמרי, היינו שם, ראינו, התרגשנו וגם האזנו לצלילים

נח היידל הוא מחזאי ותסריטאי אמריקאי החי ופועל במישיגן ארצות הברית, הוא כתב כחמישה מחזות באנגלית אשר עלו מעל הבימות בארצות הברית ורובם עוסקים באנשים, דמויות וחייהם. המחזה האחרון של נח – Birthday Candles היה אמור לעלות מעל הבימות בשנת 2020 אולם בשל מגיפת הקורונה עלייתו נדחתה לשנת 2022. באותה שנה החלה לרוץ מעל הבמה בתיאטרון הקאמרי בתל אביב הגרסה בשפה העברית אותה נטל על עצמו לתרגם אלי ביז'אווי ואילו רוני ברודצקי ביימה. ישנם עוד אנשים רבים נוספים שפעלו ופועלים מאחורי ההצגה כדי להביאה עד אולם התיאטרון ובחלק מהם אגע בהמשך.
מה הסיפור?
לכבוד יום הולדת 17, אמא של ארנסטין מלמדת אותה לאפות את העוגה שעוברת דורי דורות במשפחה. זו עוגה פשוטה: קמח, ביצים, חמאה, סוכר. החומרים הכי בסיסיים, ובכל זאת הם מרכיבים את העולם כולו. במשך שעה ומחצה חולפות לנגד עיני הצופים 90 שנות חייה של ארנסטין, מגיל 17 ועד 107: מילדות לזקנה, מאהבות לאכזבות, מרגעי כאב ואובדן לרגעים של התעלות נפש. מסע חיים רב טלטלות ותהפוכות שרק דבר אחד נותר בו יציב: טקס אפיית העוגה, מדי שנה, ביום ההולדת. העלילה עצמה מתרחשת באחת מהעיירות הפריפריאליות בואכה Suburbia של מרכז ארצות הברית של אמריקה על כל הגינונים והמנהגים המאוד גנריים..
מי על הבמה? (וכמה תובנות…)
את התפקיד הראשי, דמותה של ארנסטין אשוורת' – Ernestine Ashworth מגלמת השחקנית המצויינת אולה שור סלקטר המצליחה לשכנע את קהל הצופים (אותי לבטח) כי מדובר לפנינו בנערה מאוד צעירה שהולכת ומתבגרת אל מול עינינו ועושה מסע חיים של כמעט מאה שלמה תוך הזדקנות מכובדת המשמרת את רוח הנעורים למרות סממני הגיל (שיער ההולך ומאפיר, משקפי ראיה, בלורית לבנה לחלוטין וגוף ההולך והופך נוקשה, איטי וגמלוני עקב קשיון הפרקים והחוליות).
לצידה בחלק מהמחזה משחק ישי גולן המגלם את דמותו של קנת', ידיד ילדות הגדל לצידה וחולם את אהבתו הבלתי ממומשת אליה, גם ישי מצליח להעביר במחזה את הדמות ההולכת ומתבגרת לנגד עיני הצופים באופן מצויין ויש לו חלק חשוב ברגעים שזרמי הרגש בקהל מתפרצים והופכים לרעד קליל ודמעות שנקוות בקצות העיניים.
תפקידים נוספים הם של השחקנית כנרת לימוני המגלמת בתחילה את אמה של ארנסטין הילדה ובהמשך, עם חלוף הזמן, שהוא בעצמו שחקן מרכזי וחשוב במחזה, מגלמת את דמות אשת בנה ובהמשך את הבת של שניהם, כך שלושה דורות של נשים ממומשות בידי שחקנית אחת המצליחה לעבור מתפקיד למשנהו ולהגיש דמויות השונות במהותן התנהגותן במחזה.
השחקנית נעמה שטרית מגלמת אף היא מספר תפקידי דמויות, לראשונה את מדלן ביתה של ארנסטין, בת הלוקה בדיכאון וסופה הוא איבוד עצמי לדעת. גם עניין המוות המגיע באופן טבעי במהלך המחזה מרומז באמצעות ממטר פאיטים הנושר בסמוך לדמות ההולכת ומתפוגגת אל מאחורי הקלעים בליווי מוזיקלי מופלא של צלילי הצ'לו של גברת בלזיצמן, דמויות נוספות שנעמה מגלמת הן הנכדה ארני ובעלת הבית החדשה בת'.
תפקידי גברים מרכזיים במחזה הם דמותו של מאט, בעלה של ארנסטין אשר נעלם מהמחזה לפרק זמן מסויים לאחר שהתגלה דבר בגידתו בה וחזרתו שוב כאדם זקן שיש לסעודו כקשיש מוגבל פיזית ומנטלית, את דמות זו מגלם באופן מדהים השחקן ערן מור שעליו מוטלת גם המשימה בהמשך לגלם את בעל הבית החדש וויליאם בחלקו האחרון של המחזה.
שחקן נוסף ומבחינתי מאוד חשוב במחזה הוא אלון סנדלר המגלם את הבן שמצד אחד הוא לא יוצלח בעיני האב ומצד שני הוא מוזיקאי מחונן – בילי. בהמשכה של העלילה חוזר אלון בתפקידו של הנכד ג'ון.
אכן יש כאן בשעה וחצי שלל מעגלי חיים ודפוסי גדילה סמי רפטטיבים של הדמויות בדורות ההמשך, המוות נוכח כל הזמן, הן המוות והן הזמן הם בעצם דמויות ערטיליות או מרכיבים בעלי משקל רב בעלילה וברגש.
אין לי מילה רעה אחת או צל צילה של ביקורת שלילית על המחזה הזה, להיפך, רק תשבחות, נהניתי מכל רגע, מכל דקות, אמירה או מחווה או רמיזה שהיטיבו לרקום צוות השחקנים וצוות המנהלה – בימוי, תאורה, תפאורה, פעלולים תלבושות (שממש אהבתי וגם רציתי אחת או שתיים מהן במלתחתי…) וכמובן המוזיקה.
ארנסטין וקנת'. צילום וידאו אור גפן
ואם כבר אני נוגע במוזיקה כי הרי אין זה מחזמר ואף לא מחזה מוזיקלי, אולם לצלילים יש תפקיד ברור וחשוב במהלכה של העלילה. על הצלילים הופקדה מאיה בלזיצמן אותה אני מכיר כמוזיקאית יוצרת ונגנית צ'לו וותיקה בסצנה המקומית.
את הצלילים שמאיה כתבה, הלחינה, עיבדה והוציאה לאור כעיטורים המאוד חשובים בפס הקול היא שחררה בעבודה משותפת עם שותפה לחיים מתן אפרת המנגן על תופים וכלי הקשה, איתמר גרוס בקלידי הפנתר, אדם גרוס בשירה, יובל כהן בסקסופון. מאיה עצמה נגנה בשלל כלים – צ'לו, בס, גיטרה ושירות. על ההפקה המוזיקלית והמיקס אחראי יונתן ברק, על המאסטרינג – שי סיון..
ומה שחשוב מאוד הנו העובדה שמאיה העלתה את כל פס הקול לשרתי הסטרימינג ברשת. הנה הספוטיפיי של נרות יום הולדת.
לסיכום – המלצה – אל תלכו להצגה, תרוצו!!! כאן פרטים, כרטיסים ותאריכים