פס קול שבועי
כולל וידאו

דודו טסה – שמש וענן

אלבומו החדש של דודו טסה – "שמש וענן" יצא לאור, מדובר בחוויית האזנה משובחת

המוזיקאי והיוצר דודו טסה שיחרר הבוקר את אלבומו החדש "שמש וענן" לרשתות הסטרמינג ואני ישבתי להאזין בעניין רב. התחלתי קצת אחרי חצות הלילה כשהוא הפציע בסטרימינג של ספוטיפי והמ שכתי בשעות הבוקר עם עלייתו לאתר לינקטון המיועד להפצת מוזיקה לתחנות הרדיו וכתבי המוזיקה, באשר היום פורמט פיזי הוא עניין שחלף מהעולם…

את בקיעתו של האלבום החדש בישרה שורה של שירים המלווים בווידאו קליפים שיצאו במהלך השנתיים החולפות, נזכיר את חלקם העיקרי – "על מה את חולמת", "גורל" ו- "שדים שדים".

 

מדובר באלבומו ה- 15 של דודו טסה, אם סופרים את אלבומי הסטודיו והאולפן שלו, אלבום שיצא חמש שנים לאחר האלבום הקודם – "איגרת אל הילדים" שהתאפיין בין היתר בשיתוף פעולה מאוד פורה עם המשורר אלי אליהו עימו מקיים דודו טסה קשר אמנותי כבר שנים רבות. גם באלבום החדש קיימת  נוכחות מאוד מורגשת ומודגשת של אלי אליהו ככותב טקסטים אותם דודו הלחין ושר. אני כבר יכול לזהות את הטקסטים של אליהו, לא כי יש בהם דפוס כתיבה קבוע, ממש לא, אבל המבנה הרעיוני בדרך כלל מאותת למאזין מתוך המילים.

אליהו איננו הכותב היחידי שדודו שיתף עימו פעולה בבחירת הטקסטים, באלבום הכולל 11 שירים, מצויים שירים שמילותיהם נכתבו על ידי אביתר בנאי, מיכה שטרית, גלעד כהנא, עמיר לב, רביד פלוטניק ועלמה זוהר, בשישה מתוך השירים דודו טסה שותף מלא לכתיבת המילים. הישג והספק נאה במאוד למוזיקאי שהיה יכול בשקט לכתוב את כל השירים באלבום היוצא תחת ידיו, אולם דווקא עניין שיתוף הפעולה שלו כיוצר בהלחנת מילותיהם של אמנים אחרים ובהמשך "ישיבה על התחת" בהפקה ועיבוד מוזיקלי מדוקדק ומחודד עד התו הכי רחוק והכי קטנטון עושה את האלבום למה שהוא – פיסת תרבות מוזיקלית שיש בה הרבה מהעוטף את מסלול ומסגרת חייו של טסה, מהצבע האתני הקורץ מבינות לנרטיבים, דרך הרעיונות והנושאים המעסיקים אותו בחיים ועד חלוקת הקשב ושיתופי הפעולה עם אמנים נוספים, מוזיקאי החי את חייו בתוך עולם המילים והצלילים באופן הכי נכון מכל זווית וצד שלא תתבוננו או תאזינו.

ובמשפט אחד אנסה לאמ"לק את הכל –  אלבומו החדש של המוזיקאי והיוצר דודו טסה הנו חתיכת אמנות ותרבות שיש לתת לה את הקשב, הרווח שלכם.

כך דודו טסה בעקבות שחרור האלבום – "זה היה מרתק ומסקרן לשבת ימים ולילות ולעבוד כמעט שנה, באולפן, די לבדי. ראיתי את עונות השנה מתחלפות בכל יום בו הלכתי לאולפן שלי ברגל, השמש מלטפת ,אוהבת ,מחבקת, אבל אני תמיד זוכר שאחריה מגיע ענן. הכול זז, הכול מתחלף.. הכול משתנה כל הזמן.. וחוזר חלילה. באלבום שיתפתי פעולה עם כותבים שעבדתי איתם במשך השנים: מיכה שטרית, גלעד כהנא, אלי אליהו, עלמה זהר, רביד פלוטניק, עמיר לב ואביתר בנאי עימו זהו שיתוף פעולה ראשון. אני אוהב כל הזמן לחקור, לחפש, לא להיתקע באותו מקום, אז גם מוסיקלית ניסיתי לזוז, שילבתי כלים אנאלוגיים, עם אלקטרוניים, שהביאו איתם השראה סאונד חדש עבורי. יש באלבום שיר אחד מיוחד, "סבתא חנה", רציתי להביא לשיר הזה זמר שברגע ששומעים אותו, אתה מייד יודע שזה הוא, מישהו עם קול חד פעמי ועמוק, היה לי ברור שזה צריך להיות שלומי סרנגה, שבא ונתן לשיר בדיוק מה שחיפשתי. את עטיפת האלבום איירו ילדיי נור ונח שזרקו צבעים על תמונה אפורה."

 

בתאריך 14 במרץ יחגוג דודו טסה את השקת האלבום במופע שיתקיים בהיכל התרבות בתל אביב. כרטיסים זמינים כאן.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: