בית פתוח הוא המסע המופלא של שלומי שבן

האמת, האיש הזה, היוצר, המוזיקאי, האמן, מדהים אותי כל פעם מחדש ואני מתפלא שוב ושוב. אולי אני חוויתי זאת בעקבות שלוש כוסות מיין המרלו של יקב טפרברג אשר מזגו לי המלצריות בסרוויס קבלת הפנים המלוטשת והנוצצת מפורסמים שארגנו בנות משרדו של רני רהב ואנשי קבוצת Factory 54 שנתנו את החסות הכלכלית לפרויקט המוזיקלי שהרים שלומי שבן כדי לחגוג את יציאתו של אלבומו החדש "בית פתוח חלק א". שבן אינו האמן הראשון המסתייע בגוף כלכלי ומסחרי כדי להפיק את אומנותו, אמדורסקי עשה זאת לפני שנתיים עם אותה קבוצה.

בואו נתחיל מנקודת המוצא בה אציין כי שבן הוא מוזיקאי מהחשובים כיוצרים מחד ומעולה כוירטואוז פסנתר מאידך, רק לראות אותו רוקד את עצמו לדעת עם קלידיו של פסנתר הכנף הענק או מדגדג את מיתרי ופטישי הפסנתר כשכל כולו בעצם הופך ליחידה חיה ופועמת העשויה מבשר, דם, קלידים ומיתרים, עושה לך את הערב. אז שוו בנפשכם שכל הטוב הזה הוא רק חלק קטן בתוך המסע המופלא ששבן רקם לקהל אמש. מסע שמתחולל פיזית באותו מקום בו שבן בחר לפני שנים כאכסניה למופעי ההשקה המיוחדים שלו.

המסע החל בהחלטה מצויינת להגיש מעל הבמה חמישה משירי האלבום כאקט הפתיחה של המופע, כאשר מסך ענק מכסה את הבמה כולה, שלומי שבן יוצא אל קדמתה, רק הוא והמיקרופון ומאחוריו וי ארט מטורף של גלי הים וענני עשן נמסכים זה בזה כדי ליצור תחושה ערפילאית של שהייה במקום שאיננו מקום, שהכל איננו יציב והיכונו לשלל הפתעות שאין לכם מושג מהיכן ואיך הם יצוצו הוא מתחיל עם השיר הפותח את האלבום – "אל תתעלמי ממני" שמילותיו נשמעות כשיר אישי אותו הוא שר לזוגתו, שבן ממשיך עם ביצוע צבעוני וקופצני לשיר "מאני טיים" שהספיק לשחררו גם בלוויית וידאו קליפ, מבהיר לקהל שההפתעות רק מתחילות ואז הוא עובר לשיר הבא "לה ויטה א לונגה (החיים ארוכים)" ומפתיע את הצופים כאשר על מרפסת הנשקפת מתוך התפאורה מגיחה לה מירי מסיקה המשתפת עמו פעולה בשיר בתוך האלבום, סוג של הפתעה כי ידעתי שיהיו המון אורחים וניחשתי כי האורחים הם שותפיו לדרך בתוך האלבום ואני פשוט נפעם.

והנה שבן עובר לשיר נוסף מהאלבום – "המאהב של אשתך" אין גבול לחופש היצירה של מי שעומד מאחורי הוי ארט המפעים הזה שעוטף את הבמה ולוקח את השיר לחוויה אודיו ויזואלית כאילו וביקש שבן לחטוף את הקהל אל תוך קליפ. אני נזכר במופע ההשקה הקודם שלו כאשר השפתיים הענקיות שהוקרנו על המסך האדיר מאחוריו, בדיוק מעל אותה במה השמיעו את קולה של חוה אלברשטיין בשיר הנושא של האלבום ההוא "תרגיל בהתעוררות", כן אין גבולות לדמיון היצירתי כשאתה מבקש ללכוד את הקהל ולהפתיע אותו במקומות הכי לא צפויים, לגרות את החושים.

עוד שיר מהאלבום החדש – "כנען (תריסר המרגלים)" ואנחנו מקבלים שלישיית זמרים על הבמה, שלומי שבן מארח את רביד פלוטניק (לשעבר נצ'י נצ'…) ושולי רנד. שלוש דמויות המנוגדות כל כך אחת מרעותה, והרקע הצבעוני ממשיך וסוחף אותך עם הטקסט והתלת שיח ביניהם, כששלומי מצליח להשחיל גם מילים אישיות תוך כדי השירה כשהוא פונה לשולי או לרביד.

חמישה שירים מהאלבום החדש עשו לנו את זה, כמות מכובדת כדי לפתוח את המופע וכעת אפשר לגשת לאחור ולשלות פנינים מוזיקליות מדרכו האמנותית של שלומי שבן, אך אל  דאגה, מותרו עוד שני שירים מהאלבום, הם יגיעו אלינו בהמשך המופע.

כששלומי שבן מבצע את השיר "ראש הממשלה" הוא כבר ישוב מול הפסנתר האהוב שלו, אנחנו מקבלים כאן את שלומי האיש והקלידים עם טקסט שנשמע אמש יותר אקטואלי מתמיד, אבל בינינו, כבר תריסר שנים שהשיר הזה אקטואלי, למה לא תוחמים את הכהונות של ראשי ממשלה לשתיים? אמר מישהו אצלי בתוך הראש…

והמסע המוזיקלי ממשיך עם "הדיוטי פרי" שמצמרר כשלעצמו והואא בעצם חלק בלתי נפרד מהמחאה הנוקבת לדמויות הספציפיות שמנסות לשלוט ולמלוך עלינו כבר תריסר שנים, ו- "אנא, אנא, אנא" הנשמע כתמיד מעין פיוט מזרח אירופאי של טיש ליל שישי…

איזה כיף ליובל שרף, השחקנית וזוגתו של שבן, כי הנה הוא מקדיש לה שיר אהבה שנכתב במיוחד עבורה, תוכיחו לי שלא, השיר – "שמש עלי אדמות" מתוך אותו אלבום שיצא בשנת 2014 והניח לאוזנינו שלל שירים אדירים. כך לשיר שיר אהבה כל כך אינטימי מול קהל ענק.

והנה מגיחה על הבמה אורחת נוספת, אף היא שותפה של שבן באחד משירי האלבום – נטע אלקיים בשיר "רומאנסה (צל בתוך ליבך)" רבותי גם שיר זה הוא שיר אהבה אינטימי וזוגי מתוך האלבום החדש והרשו לי לנחש שגם מילות שיר זה נכתבו בהשראת יובל שרף… במקצב לטיני מרקיד שרים שבן ואלקיים את מילותיו הכל כך אינטימיות, תענוג. אל השניים מצטרף, אף הוא בהפתעה מוחלטת אבישי כהן, האיש והחצוצרה, ממש חגיגה של כוכבים יש לנו הערב.

אני כבר לא יכול לעצור על כל שיר ושיר, בואו רגע נתמקד בהרכב הנגנים שמלווה את שלומי שבן, נתחיל מהבחור העבדקן שאוחז בגיטרה החשמלית עוזי "רמירז" פיינרמן, אחד מגיבורי הגיטרה שמצויים כאן בסצנה, לצידו מאה בלזיצמן, הקול והצ'לו ששלומי לא מוותר עליה בשירה שלעתים מצמררת את האוזניים מרוב התרגשות, והנה מעיין ליניק שמקבלת כאן תפקיד חשוב בנגינה על עוד וכלי הקשה אולם במיוחד בשירה הצלולה שלה שחודרת לבבות, עוד גיטרה בידיים של אייל טאפש שגם מקבל את רגע הזוהר שלו כשהוא נותן ראפ בערבית, עמרי בר על הקלידים ומחשב וחטיבת הקצב כוללת את אורי קוטנר בגיטרת בס ושירה ונדב לוזיה על התופים. בשלב מסויים ותוך כדי צלילה אל השירים שמחוץ לאלבום מצטרפת קבוצת נגני אנסמבל סולני תל אביב בניצוחו של ברק טל אשר הוסיפו את צלילי כלי המיתר.

וכמובן אי אפשר לשכוח את המופע המדליק שהוסיפו צמד החמד תמיר מוסקט ואסף תלמודי שאחראים בין היתר על ההפקה המוזיקלית והמיקסים באלבום, וכמו שתמיר הספיק לספר לי רגע חפני הכניסה לאולם – גם הערב אנחנו מפיקים מוזיקלית, את המופע עצמו, על שלל הפרטים הטכניים שמסביב…

ובעוד אני בשלב הקרדיטים ראוי לציין את עבודת התאורה שעיצב שי שטרקר ואת הוי ארט הפסיכי ברמות שהוביל סטפנו די בודואו יחד עם גיא רומם שהפכו את החוויה למטריקס מושלם, את אנשי הסאונד בקונטרול וגם במוניטורים מיקי מדינה ויוסי לוגסי, את עדו ארמוני מלך הבקליינרים וליטל "שלונטי" לוגסי המפיקה בפועל שדאגה שהכל יפעל חלק, נכון ובזמן.

אני לוקח כאן דילוג קליל ורק אציין את "השרמוטה הפוריטנית" שבוצעה בחלק ההדרן ואת "שגר פגר" שכתב ימי ויסלר מהבילויים ושבן בחר לבצע בזמנו וארוץ היישר לשיר שחותם את האלבום ואת המופע, הכי משפחתי שרק אפשר – "נורי", אם עד עתה שר שבן שירי אהבה לזוגתו כעת הוא שר לבנו הצעיר ומנסה להחדיר בו מעט תובנה על החיים כמשל.

האם הייתה זו הפקה חד פעמית? האם יזכו חובבי מוזיקה נוספים לחוות את המופע הזה? האמת שאין לי מושג. תודה למי שדאגה שאהיה נוכח באופרה אמש.

ואז נזכרתי, אבל שלומי שבן לא אחז הערב בגיטרה…

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה