פס קול שבועי

מיקי גבריאלוב – מתוך זהב וכתם

עם ציון 150 שנה להולדתו של חיים נחמן ביאליק משיק המוזיקאי מיקי גבריאלוב אלבום חדש משיריו של המשורר הלאומי

סיבה למסיבה – לכבוד ציון יובל מאה חמישים שנה להולדתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, משיק המוזיקאי ואחד היוצרים האהובים בארץ מיקי גבריאלוב אלבום מיוחד הכולל 10 שירים שהוא הלחין למילותיו של ביאליק  –  ״מתוך זהב וכתם״, בין השירים באלבום מוקלטים השירים – "הכניסיני תחת כנפך", "כוכבים מציצים וכבים", "הבטחות שווא", "לא זכיתי באור מן ההפקר" ו-"היא יושבת לחלון" אותם הלחין במהלך הקריירה שלו והם זוכים לעיבודים וביצועים חדשים באלבום הזה.

בנוסף לביצועים המחודשים לשיריו של ביאליק, הוקלטו לאלבום זה לחנים חדשים לשירים כמו "הקיץ גווע" שפותח את האלבום, וגם לשירים – "ים הדממה פולט סודות", "תרזה יפה" ועוד. כמו בכל שיריו ולחניו של גבריאלוב, גם באלבום הזה ניתן לזהות ולהרגיש את החותמת האמנותית, את הצבע המוזיקלי האופייני ליוצר והמבצע, שמלווה את הפסקול הישראלי כבר כמה עשורים.

אין ספק כי האלבום הזה הוא הזמנה לצלול אל תוך השילוב בין המשורר והמלחין. מחד מילותיו החכמות והמיוחדות של חיים נחמן ביאליק ומאידך המעטפת הקולית והמוזיקלית של גבריאלוב.

מיקי גבריאלוב, חתן פרסי אקו"ם ואמ"י למפעל חיים וד״ר כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים נחשב ובצדק כאחד מהיוצרים המגוונים והמשמעותיים במוזיקה הישראלית. במשך 50 שנות פעילות הוא הוציא 22 אלבומי סולו ופרויקטים אישיים שתרמו להיטים רבים בהם "סיפור של חורף", "את יפה שלי", "אבא סיפור", "הופ הופ", "גברת מגונדרת" ועוד. לאורך השנים הרבה גבריאלוב לשתף פעולה עם יוצרים וזמרים רבים כמלחין, מפיק ומבצע, שהניבו קלאסיקות ישראליות בין האמנים עמם שיתף פעולה: אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, יהונתן גפן, קורין אלאל, רבקה זהר, דפנה דקל, יגאל בשן, בתו שירה גבריאלוב ועוד.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: